ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ב
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח. שְׁלָמִים אוֹ שְׁאָר הַנֶּאֱכָלִים:
כַּזַּיִת מֵעוֹר הָאַלְיָה. הָא קָמַשְׁמַע לָן דְּעוֹר הָאַלְיָה לָאו כְּאַלְיָה דָמֵי, וְהָוֵי מְחַשֵּׁב לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, וּלְפִיכָךְ פָּסוּל. דְּאִי כְּאַלְיָה דָמֵי, הָוֵי מְחַשֵּׁב לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר וְלֹא הָיָה פָּסוּל, כְּדִתְנַן לְקַמָּן בְּסָמוּךְ, לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, לְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר, פָּסוּל:
וְאֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת. הָאוֹכֵל. וַאֲפִלּוּ בַּחוּץ אֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת:
לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרוֹ לְמָחָר. הָא לֵיכָּא לְאוֹקְמָא בִּשְׁלָמִים, אֶלָּא בְּתוֹדָה וְחַטָּאת. דְּאִלּוּ בִּשְׁלָמִים זְמַנּוֹ הוּא. אֲבָל לִזְרֹק דָּמוֹ אוֹ לְהַקְטִיר אֵמוּרָיו, אֲפִלּוּ בִּשְׁלָמִים הָוֵי לְמָחָר חוּץ לִזְמַנּוֹ:
פִּגּוּל וְחַיָּבִים עָלָיו כָּרֵת. הָאוֹכְלוֹ, וַאֲפִלּוּ בִּזְמַנּוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת: