אור ברסלב
ברטנורא על משנה זבחים פרק ב › משנה א

ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ב · משנה א

פרק ב

כָּל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבֵּל דָּמָן זָר. שֶׁאֵינוֹ כֹהֵן, פָּסוּל. דִּכְתִיב (ויקרא כב) וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ, לִמֵּד עַל הַזָּר שֶׁעָבַד, שֶׁחִלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים:

אוֹנֵן. מִי שֶׁמֵּת לוֹ אֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם, כָּל יוֹם הַמִּיתָה קָרוּי אוֹנֵן, וְאָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים. וְאִם עָבַד חִלֵּל. חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא מַקְרִיב אוֹנֵן:

טְבוּל יוֹם. שֶׁאֵין טָהֳרָתוֹ נִגְמֶרֶת עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ כְּדִכְתִיב (שם) וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר:

וּמְחֻסַּר בְּגָדִים. כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעָה בְגָדִים. וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּפָחוֹת מִשְּׁמֹנָה. וּכְשֵׁם שֶׁמְּחֻסַּר בְּגָדִים פָּסוּל, כָּךְ מְיֻתָּר בְּגָדִים פָּסוּל. וְכֵן אִם הָיָה דָבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרוֹ לַכְּתֹנֶת אוֹ לַמִּכְנָסַיִם, פָּסוּל, דְּרַחֲמָנָא אָמַר (שם ו) יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ בֵּין הַבְּגָדִים לִבְשָׂרוֹ. הִלְכָּךְ כֹּהֵן בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה לֹא הָיָה מֵנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל יָד, לְפִי שֶׁהֵן חוֹצְצִים בֵּין הַבֶּגֶד לִבְשָׂרוֹ. אֲבָל תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ הָיָה מֵנִיחַ, לְפִי שֶׁהֵן מֻנָּחִין עַל שְׂעָרוֹ שֶׁהוּא נִרְאֶה בֵּין צִיץ לְמִצְנֶפֶת:

וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים. כְּגוֹן זָב וְזָבָה וּמְצֹרָע וְיוֹלֶדֶת שֶׁנִּגְמְרָה טָהֳרָתָן וְלֹא הֵבִיאוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶם. וְאַשְׁכְּחַן דְּכָתַב רַחֲמָנָא בְּיוֹלֶדֶת (שם יב) וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה, מִכְּלָל שֶׁעַד כָּאן טְמֵאָה הִיא. וְהוּא הַדִּין לְכָל שְׁאָר טְמֵאִים הַטְּעוּנִים קָרְבָּן, שֶׁהֵן בְּטֻמְאָתָן עַד שֶׁיָּבִיאוּ כַפָּרָתָן לְעִנְיַן אֲכִילַת קָדָשִׁים וְלָבֹא בַּמִּקְדָּשׁ:

וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם חֻקַּת עוֹלָם, וְנֶאֱמַר בְּבִגְדֵי כְהֻנָּה חֻקַּת עוֹלָם, מַה בִּגְדֵי כְהֻנָּה אִם עָבַד מְחֻסַּר בְּגָדִים פָּסַל, אַף אִם עָבַד שֶׁלֹּא רְחוּץ יָדָיו וְרַגְלָיו פָּסַל. וְסֵדֶר קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב אֶלָּא מֻטֶּה, וּמֵנִיחַ יָדוֹ הַיְמָנִית עַל גַּבֵּי רַגְלוֹ הַיְמָנִית וְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית עַל גַּבֵּי רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית, וּמְשַׁפְשֵׁף רַגְלָיו בְּיָדָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְקַדֵּשׁ. וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ הַכִּיּוֹר עַצְמוֹ, אֶלָּא מִן הַמַּיִם שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל) וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ, וְלֹא בְתוֹכוֹ. וְכָל הַמֵּימוֹת כְּשֵׁרִים לְקִדּוּשׁ. וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵינָן מַיִם חַיִּים:

וְעָרֵל. אִם עָבַד פָּסַל. דִּכְתִיב (ביחזקאל מד) כָּל בֶּן נֵכָר עֲרַל לֵב וַעֲרַל בָּשָׂר, הִקִּישׁ עָרֵל לְבֶן נֵכָר, מַה בֶּן נֵכָר אִם עָבַד פָּסַל, אַף עָרֵל כֵּן:

יוֹשֵׁב. דִּכְתִיב (דברים יח) לַעֲמֹד לְשָׁרֵת, שֶׁלֹּא יְהֵא שֵׁרוּת אֶלָּא מְעֻמָּד:

עוֹמֵד עַל גַּבֵּי כֵלִים. הוֹאִיל וְרִצְפַּת הָעֲזָרָה מְקַדֶּשֶׁת, וּכְלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין הַדָּבָר הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן, מַה כְּלִי שָׁרֵת צָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לַכְּלִי שָׁרֵת, אַף רִצְפָּה לֹא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הָרִצְפָּה. וְלֹא מִבַּעְיָא כֵּלִים שֶׁאֵינָן מִין בָּשָׂר דְּוַדַּאי חָיְצֵי, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְהֵמָה שֶׁהִיא מִין בָּשָׂר. וְלֹא מִבַּעְיָא בְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מִין אָדָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ רַגְלֵי חֲבֵרוֹ שֶׁהֵן מִין אָדָם חוֹצְצִים:

קִבֵּל בַּשְּׂמֹאל פָּסָל. דִּכְתִיב (ויקרא ד) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא תְהֵא קַבָּלַת הַדָּם וְלֹא נְתִינָה אֶלָּא בְּיָמִין. דְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יָד אוֹ אֶצְבַּע אֵינוֹ אֶלָּא בְּיָמִין, דְּיָלֵיף מִמְּצֹרָע דִּכְתִיב בֵּיהּ (שם יד) וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית:

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. סָבַר מִקְרָא נִדְרָשׁ לְאַחֲרָיו וְלֹא לְפָנָיו, הִלְכָּךְ אֶצְבַּע אַוְּנָתַן דִּכְתִיב בַּתְרֵיהּ קָאֵי, וְלֹא אַוְּלָקַח דִּכְתִיב לְקַמֵּיהּ. וְרַבָּנָן סָבְרֵי מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, וְכִי כְּתִיב אֶצְבַּע אַתַּרְוַיְהוּ קָאֵי, אַלְּקִיחָה דִלְפָנָיו וְאַנְּתִינָה דְאַחֲרָיו. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה. שֶׁלֹּא נִתְקַבֵּל הַדָּם בִּכְלִי:

וַאֲסָפוֹ פָּסוּל. דִּכְתִיב (שם טז) וְלָקַח מִדַּם הַפָּר, מַאי מִדַּם הַפָּר, אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ וַאֲפִלּוּ מִקְצָת דָּם, וְהָא כְתִיב (שם ד) וְאֶת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ, אַלְמָא צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל כָּל הַדָּם. אֶלָּא קָרֵי בֵיהּ וְלָקַח דָּם מֵהַפָּר, מִן הַפָּר יְקַבְּלֶנּוּ וְלֹא מִן הָאָרֶץ. שֶׁגּוֹרְעִין אוֹת מִתֵּבָה זוֹ וּמוֹסִיפִין אוֹתָהּ עַל תֵּבָה אַחֶרֶת וְדוֹרְשִׁים אוֹתָהּ:

נְתָנוֹ עַל הַכֶּבֶשׁ שֶׁלֹּא כְנֶגֶד הַיְסוֹד פָּסוּל. וּמִכָּל מָקוֹם נִתְכַּפְּרוּ הַבְּעָלִים. אֶלָּא שֶׁהַבָּשָׂר אֵינוֹ נֶאֱכָל. דְּאָמַר רַחֲמָנָא גַּבֵּי דָּם (שם יז) וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ דָּם לַמִּזְבֵּחַ נִתְכַּפְּרוּ הַבְּעָלִים:

נָתַן אֶת הַנִּתָּנִין לְמַטָּה. מִחוּט הַסִּיקְרָא שֶׁהָיָה חָגוּר לַמִּזְבֵּחַ בָּאֶמְצַע. וְהַדָּמִים הַנִּתָּנִין בְּחָמֵשׁ אַמּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁהֵן לְמַעְלָה מִן הַחוּט נִקְרָאִים הַנִּתָּנִים לְמַעְלָה, וְהַנִּתָּנִין בְּחָמֵשׁ אַמּוֹת תַּחְתּוֹנוֹת שֶׁהֵן לְמַטָּה מִן הַחוּט נִקְרָאִים הַנִּתָּנִים לְמַטָּה:

הַנִּתָּנִים בִּפְנִים. שֶׁדָּמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל מִזְבַּח הַזָּהָב:

בַּחוּץ. עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן:

פָּסוּל. וְאָסוּר בַּאֲכִילָה:

וְאֵין בּוֹ כָרֵת. הָאוֹכֵל מִבְּשַׂר הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּפְסַל דָּמוֹ בַּפְּסוּלִים הַלָּלוּ, אֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה