ברטנורא על משנה הוריות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ. וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא קָרְבָּנוֹ עַד שֶׁעָבַר מִכְּהֻנָּתוֹ:
כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַר. וַאֲפִלּוּ עָבַר לְאַחַר שֶׁהֶעֱבִירוּהוּ מִמְּשִׁיחוּתוֹ, אָמְרִינַן לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין דְּמֵבִיא פָּר. וְלֹא נָקַט לֵיהּ אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי דְנָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר כְּשֶׁחָטָא קֹדֶם שֶׁהֶעֱבִירוּהוּ, תָּנֵי נַמִּי בְּכֹהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר.
וְנָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר. דִּכְתִיב (ויקרא ד) עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, מְלַמֵּד שֶׁמֵּבִיא חַטָּאת כְּמוֹ שֶׁהָיָה חַיָּב בְּשָׁעָה שֶׁחָטָא: