ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ב
מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס. בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:
אוֹמֵר וְכוּ'. וְאֵין דַּי לוֹ בְּמַה שֶּׁהִתְנָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲבָל צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלוֹמַר בְּשַׁבָּת כְּשֶׁבָּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְשַׁיֵּר מִן הַכּוֹס וְכוּ'. בַּיְרוּשַׁלְמִי פָּרֵיךְ אִם בְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו תְּהֵא תְּרוּמָה הֲרֵי הַכֹּל מִתְעָרֵב יַחַד וְנַעֲשֶׂה מְדֻמָּע, וְאִם בְּאוֹמֵר לִכְשֶׁאֶשְׁתֶּה הָא לֹא הֲוֵי תְּרוּמָה אֶלָּא לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה וְנִמְצָא שׁוֹתֶה טֶבֶל, וּמְשָׁנֵי בְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו וְלִכְשֶׁאֶשְׁתֶּה תְּהֵא תְּרוּמָה, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא שָׁתָה טֶבֶל וְגַם לֹא הָיָה מְדֻמָּע:
בְּפִיו. בְּפִי הַכּוֹס: