ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
הַמַּזְמִין אֶת חֲבֵרוֹ. אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ'. וְהֵיכָא דְהִתְנָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת מֻתָּר לְהַפְרִישׁ בְּשַׁבָּת, אֲבָל לֹא הִתְנָה אָסוּר דִּתְנַן סָפֵק חֲשֵׁכָה מְעַשְּׂרִים אֶת הַדְּמַאי, הָא וַדַּאי חֲשֵׁכָה לֹא. וְהָכָא מַיְרֵי בְּהִזְמִינוֹ חֲבֵרוֹ וְלֹא הִדִּירוֹ, דְּאִי הִדִּירוֹ הָא אָמְרִינַן לְעֵיל פֶּרֶק ד' אוֹכֵל עִמּוֹ בְּשַׁבָּת רִאשׁוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת. אִי נַמִּי הָתָם בְּשַׁבָּת רִאשׁוֹנָה שֶׁל בָּחוּר שֶׁנָּשָׂא בְתוּלָה וְהָכָא בִּשְׁאָר שַׁבָּתוֹת:
הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר. וּתְרוּמָה גְדוֹלָה אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ דְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ עָלֶיהָ כִּדְפָרְשִׁינַן בְּפֶרֶק קַמָּא. וְעַל אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁמַּפְרִישׁ לְמָחָר אוֹמֵר הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר דְּהַיְנוּ תִּשְׁעָה שֶׁהוּא חַיָּב עֲדַיִן כְּדֵי שֶׁיְּהוּ עֲשָׂרָה לְמֵאָה מוֹדֵד לוֹ הָאֶחָד, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר זֶה הָאֶחָד שֶׁעָשִׂיתִי תְּחִלָּה מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעָה הַסְּמוּכִים לוֹ:
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. יִהְיֶה בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ וּמְחֻלָּל יִהְיֶה עַל הַמָּעוֹת, וְנִמְצָא לְמָחָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ כִּי אִם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בִּלְבָד, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אֶת הַשְּׁאָר: