ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ד
הַמַּעַשְׂרוֹת לַבְּעָלִים. בְּהָא אֲפִלּוּ רַבָּנָן דִּפְלִיגֵי עֲלֵיה דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדוּ, דְּכֵיוָן דְּשָׂדֶה שֶׁל בְּעָלִים מְקוֹם מַעֲשֵׂר שִׁיּוּרֵי שַׁיְרֵיהּ:
הַקַּרְתָּנִי. לְשׁוֹן קִרְיָה, כְּלוֹמַר הָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב בַּקִּרְיָה בַּכְּפָרִים. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי הַכְּפָרִים לְקַבֵּל שָׂדֶה מִבְּנֵי הַכְּרָכִים:
יָכוֹל הוּא הַקַּרְתָּנִי וְכוּ'. הִלְכָּךְ כָּל אֶחָד נוֹטֵל חֶלְקוֹ בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְכֵן הֲלָכָה: