ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּחֻלִּין כָּךְ חוֹלְקִים בַּתְּרוּמָה. כְּשֶׁנּוֹטֵל בַּעַל הַשָּׂדֶה מֶחֱצָה וּשְׁלִישׁ וּרְבִיעַ מִמַּה שֶּׁהוֹצִיאָה הַשָּׂדֶה נוֹטֵל גַּם כֵּן מֶחֱצָה וּשְׁלִישׁ וּרְבִיעַ מִן הַתְּרוּמָה וְהַמַּעַשְׂרוֹת הַמּוּטָלוֹת עָלֶיהָ וְנוֹתְנָן הוּא לְכָל כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁיִּרְצֶה:
אַף הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן. אִם הַמְקַבֵּל כֹּהֵן כָּל הַתְּרוּמָה שֶׁלּוֹ, וְאִם לֵוִי הוּא כָּל הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלּוֹ:
שֶׁעַל מְנָת כֵּן. יָרְדוּ לְקַבֵּל שָׂדֶה זוֹ בַּאֲרִיסוּת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאַף עַל גַּב דְּעַל מְנָת כֵּן יָרְדוּ בְּמַה קָּנוּ: