ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה י
עָצִיץ נָקוּב. כְּלִי שֶׁמְּשִׂימִין בְּתוֹכוֹ עָפָר וְזוֹרְעִים בּוֹ, אִם נָקוּב כְּדֵי שֹׁרֶשׁ קָטָן שֶׁהוּא פָּחוֹת מִכַּזַּיִת הֲרֵי הוּא כָּאָרֶץ וּפֵרוֹתָיו טֶבֶל גָּמוּר דְּאוֹרַיְתָא:
תָּרַם מִן הָאָרֶץ. אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה נַמִּי מָצֵי לִתְרֹם, וּמִשּׁוּם סֵיפָא נָקַט לְשׁוֹן דִּיעֲבַד:
תְּרוּמָה וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. דְּמִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב הִפְרִישׁ וְלָאו תְּרוּמָה הִיא, הִלְכָּךְ יַחֲזֹר וְיִתְרֹם, וּמִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁקָּרָא לָהּ שֵׁם תְּרוּמָה נוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן דְּלֹא לֵיתֵי לְזִלְזוּלֵי בִּתְרוּמָה. וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר כְּמוֹ בְּסֵיפָא, מִשּׁוּם דְּמִדְּאוֹרַיְתָא לָאו טֶבֶל הוּא, אֲבָל מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב דְּמִן הַחִיּוּב עַל הַפָּטוּר הִפְרִישׁ, הַתְּרוּמָה הַוְיָא טֶבֶל דְּאוֹרַיְתָא, הִלְכָּךְ לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת: