ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ג
וּמִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה. אַף עַל פִּי שֶּׁהוּא מְעַשֵּׂר מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה, סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אִלָּעִאי דְּאָמַר (קדושין מו:) הַתּוֹרֵם מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וּבִדְמַאי הִתִּירוּ אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה:
וַאֲפִלּוּ מִדְּפוּסִים הַרְבֵּה. וְלֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא אֶתְמוֹל קָנָה הַנַּחְתּוֹם תְּבוּאָה מִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר וְהַיּוֹם מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׂר וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב, דְּנַחְתּוֹם מֵחַד גַּבְרָא זְבִין, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִדְּפוּסִים הַרְבֵּה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם שֶׁל אֶמֶשׁ אוֹ שְׁנֵיהֶם שֶׁל הַיּוֹם מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי מֵאִיר דַּאֲפִלּוּ מִדְּפוּסִים הַרְבֵּה שָׁרֵי, דְּלֹא חַיֵּשׁ לִדְפוּסִים. אֲבָל אֶחָד שֶׁל אֶמֶשׁ וְאֶחָד שֶׁל הַיּוֹם אֲפִלּוּ מִדְּפוּס אֶחָד אָסַר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר וְכוּ':
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. דַּאֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁל הַיּוֹם אוֹ שֶׁל אֶמֶשׁ, כֵּיוָן דְּבִשְׁנֵי דְפוּסִים הוּא אָמְרִינַן מִתְּרֵי גַבְרֵי זְבַן אֶת הַתְּבוּאָה, וְשֶׁמָּא הָאֶחָד עִשֵּׂר וְהָאֶחָד לֹא, וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב:
וּמַתִּיר בְּחַלָּה. דִּבְחַלָּה כֻּלֵּי עַלְמָא מוֹדוּ אֲפִלּוּ שֶׁל אֶמֶשׁ בְּשֶׁל הַיּוֹם וַאֲפִלּוּ מִשְּׁנֵי דְפוּסִים, דְּאִי נַמִּי מִתְּרֵי גַבְרֵי זְבַן לֹא חַיְשִׁינַן, שֶׁהֲרֵי אֵצֶל הַנַּחְתּוֹם מִתְחַיְּבָה בְּחַלָּה, שֶׁהוּא גִלְגֵּל אֶת הָעִסָּה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: