ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
נוֹטֵל אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ. הַיְנוּ שְׁלִישׁ מִמֵּאָה. וּסְאָה שֶׁנּוֹטֵל יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה שְׁלִישִׁים, שְׁנַיִם מֵהֶן לִתְרוּמָה שֶׁהִיא תְּרֵי מִמֵּאָה וְאֶחָד לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁהִיא אֶחָד מִמֵּאָה. וְאוֹמֵר עַל אוֹתָהּ סְאָה שֶׁנָּטַל, אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁיֶּשׁ כָּאן בֵּין הַכֹּל, דְּהַיְנוּ שְׁלִישׁ אוֹתָהּ סְאָה:
הֲרֵי הוּא בְּצַד זֶה חֻלִּין. פֵּרוּשׁ יִשָּׁאֵר חֻלִּין כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה בְּטִבְלוֹ בְּצַד שְׁנֵי שְׁלִישִׁים שֶׁעִמּוֹ, וְהַשְּׁאָר דְּהַיְנוּ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל הַכֹּל:
מֵהַחֻלִּין שֶׁיֶּשׁ כָּאן. דְּהַיְנוּ הַשְּׁלִישׁ שֶׁאָמַרְתִּי עָלָיו שֶׁיִּשָּׁאֵר חֻלִּין. הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר:
וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר. דְּהַיְנוּ עוֹד תִּשְׁעָה סָמוּךְ לִשְׁלִישׁ זֶה, אוֹתָם עֲשָׂרָה שְׁלִישִׁים יִהְיוּ מַעֲשֵׂר עַל הַמֵּאָה שְׁלִישִׁים. וְלָאו דַּוְקָא עֲשָׂרָה אֶלָּא מְעַט פָּחוּת כְּפִי הַמַּגִּיעַ לִשְׁנַיִם שֶׁל תְּרוּמָה:
זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר. הַיְנוּ הַשְּׁלִישׁ שֶׁקָּרָא עָלָיו שֵׁם מַעֲשֵׂר תְּחִלָּה עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעָה הַשְּׁלִישִׁים. וְלֹא שְׁלִישׁ שָׁלֵם אֶלָּא חָסֵר דָּבָר מֻעָט, וּלְהָכִי קָאָמַר מֵהַחֻלִּין שֶׁיֶּשׁ כָּאן דְּמַשְׁמַע וְלֹא כָל הַחֻלִּין. וּמַתְנִיתִין אַתְיָא כְּאַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גּוֹמֵל דְּאָמַר בְּסוֹף פֶּרֶק כָּל הַגֵּט (גטין לא.) כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְבַעַל הַבַּיִת רְשׁוּת לִתְרֹם תְּרוּמָה גְדוֹלָה כָּךְ יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לִתְרֹם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְאִיהוּ נַמִּי שָׁרֵי לְהַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּאֹמֶד בְּעַיִן יָפָה בְּפֶרֶק כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מַצָּה (מנחות דף נד: נה.). הִלְכָּךְ אוֹתוֹ שְׁלִישׁ שֶׁהוּא מַפְרִישׁ מִשָּׁלֵם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת חָסֵר מְעַט, בְּעַיִן יָפָה הוּא מַפְרִישׁ וְשָׁרֵי: