ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
אֵין צָרִיךְ לִקְרוֹת שֵׁם לְמַעְשַׂר עָנִי שֶׁל דְּמַאי. דְּלֹא נֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ עַל מַעְשַׂר עָנִי, שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁפֵּרוֹת הַטְּבוּלִים לְמַעְשַׂר עָנִי הֵם בְּמִיתָה, וּמַפְרִישִׁים אוֹתוֹ וְלוֹקְחִים אוֹתוֹ לְעַצְמָן:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אַף עַל פִּי כֵן קוֹרֵא לוֹ שֵׁם, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מַפְסִיד כְּלוּם בָּזֶה, דְּאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ וְלִתֵּן לֶעָנִי מִשּׁוּם דְּעָנִי הֲוֵי בָּזֶה מוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה: