ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ג
לֹא יַצְנִיעַ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. דְּאָסוּר לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן:
שֶׁלֹּא יֹאבֵדוּ. וְלֹא נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בָּהֶן:
שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְמָכְרוֹ דְּמָאי. כְּגוֹן בְּמִדָּה דַקָּה דְּאָמְרִינַן בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל:
לֹא יִשְׁלַח לַחֲבֵרוֹ דְּמָאי. בְּדַקָּה, אֲבָל שׁוֹלֵחַ לוֹ בְּגַסָּה כֵּיוָן שֶׁרַשַּׁאי לְמָכְרוֹ בְּגַסָּה:
רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרוֹ וַדַּאי אֲפִלּוּ בְּדַקָּה, וּבִלְבָד שֶׁיּוֹדִיעוֹ. וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי שֶׁבִּדְמַאי אָסוּר בְּדַקָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: