ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ב
לַחֲזֹם. לִכְרֹת וּלְחַתֵּךְ. וְאֵין לוֹ דּוֹמֶה בַּמִּשְׁנָה:
לְהָקֵל מִמַּשָּׂאוֹ. שֶׁלֹּא יִכְבַּד עָלָיו:
לֹא יַשְׁלִיךְ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. שֶׁמָּא יִמְצָאֵם עַם הָאָרֶץ וְיֹאכַל אוֹתָם כְּשֶׁאֵינָם מְתֻקָּנִים, וְנִמְצָא נוֹתֵן מִכְשׁוֹל. וְהַנֵּי מִילֵי בְּיָרָק הַנֶּאֱגַד, דְּאִי בְּשֶׁלֹּא נֶאֱגַד אַכַּתִּי לֹא אִתְחַיֵּב בְּמַעֲשֵׂר:
הַלּוֹקֵחַ יָרָק מִן הַשּׁוּק. וְנָטַל אֲגֻדּוֹת יָרָק בְּיָדוֹ שֶׁשּׁוּמָתָן יְדוּעָה כָּךְ וְכָךְ אֲגֻדּוֹת בִּפְרוּטָה, וּלְאַחַר שֶׁנְּטָלָן נִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לְהַחֲזִירָן לַמּוֹכֵר:
לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. וְיִתֵּן לוֹ דְּמֵי הַמַּעֲשֵׂר שֶׁהוּא מַפְרִישׁ, דִּמְכִי אַגְבְּהִינְהוּ נַעֲשׂוּ שֶׁלּוֹ וְנִתְחַיֵּב עֲלֵיהֶן לְעַשְּׂרָן:
שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר אֶלָּא מִנְיָן. הַאי מְעֻשָּׂר הֲוֵי פֵּרוּשָׁא מְחֻסָּר, כְּלוֹמַר כְּבָר קָנָה אוֹתָם בְּהַגְבָּהָה וְלֹא הָיָה מְחֻסָּר אֶלָּא לִמְנוֹתָן, שֶׁכְּבָר הָיָה יָדוּעַ כָּךְ וְכָךְ אֲגֻדּוֹת בִּפְרוּטָה:
הָיָה עוֹמֵד וְלוֹקֵחַ. וְלֹא נְטָלָם בְּיָדוֹ וְלֹא הִגְבִּיהָם:
טֹעַן אַחֵר. מַשְּׂאוֹי אַחֵר שֶׁל יְרָקוֹת: