ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמָאי. אֲפִלּוּ הֵן חֲבֵרִים. וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעָן, וְהָרוֹצֶה לְעַשְּׂרָן יְעַשְּׂרָן:
וְאֶת הָאַכְסַנְיָא. חַיִל שֶׁל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמֻטָּל עַל בְּנֵי הַמָּקוֹם לְפַרְנְסָם, מַאֲכִילִין אוֹתָם דְּמַאי, בִּזְמַן שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת, אֲבָל לָנוּ שָׁם בַּלַּיְלָה חַיָּבִין לְתַקֵּן:
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה מַאֲכִיל אֶת פּוֹעֲלָיו דְּמַאי. עֲנִיִּים הָיוּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, דְּכֵיוָן דְּחַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן נִמְצָא פּוֹרֵעַ אֶת חוֹבוֹ בִּדְמַאי:
וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר לִמְעַשֵּׂר. וְנוֹתְנִין לוֹ בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי מַעַשְׂרוֹתָיו, וְנִמְצְאוּ כָל הָאָדָם אוֹכְלִים מְתֻקָּן. וּבֵית שַׁמַּאי לְטַעֲמַיְהוּ דְּאָמְרֵי אֵין מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמָאי:
וְהָרוֹצֶה לְתַקֵּן יְתַקֵּן. שֶׁלֹּא הֻתַּר הַדְּמַאי לָעֲנִיִּים אֶלָּא כְּשֶׁאוֹכְלִין אֲכִילָה אַחַת אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, אֲבָל הַפֵּרוֹת שֶׁיָּבֹאוּ לְיָדָם חַיָּבִים הֵם לְעַשְּׂרָן דְּמַאי. דַּיְקָא נַמִּי דְּקָתָנֵי מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי וְלֹא תָנֵי הָעֲנִיִּים אוֹכְלִין דְּמַאי. כָּךְ כָּתַב הָרַמְבַּ"ם: