ברטנורא על משנה דמאי· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ד
מְעָרְבִין בּוֹ. עֵרוּבֵי תְּחוּמִין וַחֲצֵרוֹת:
וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ. שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא חָזֵי לֵיהּ, מִגּוֹ דְּאִי בָּעֵי מַפְקִיר לְנִכְסֵיהּ הֲוֵי עָנִי וְחָזֵי לֵיהּ, דְּהָא תְּנַן מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי, הַשְׁתָּא נַמִּי חָזֵי לֵיהּ:
וּמְבָרְכִין עָלָיו. בִּרְכַּת הַמָּזוֹן:
וּמְזַמְּנִין עָלָיו. וְאַף עַל גַּב דְּאָכַל בַּעֲבֵרָה, דְּלָאו עָנִי הוּא, מִגּוֹ דְּאִי בָּעֵי מַפְקִיר לְנִכְסֵיהּ וַהֲוֵי עָנִי וְחָזֵי לֵיהּ:
וּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרוֹם. כְּשֶׁבָּא לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי יָכוֹל לְהַפְרִישׁ וְהוּא עָרוֹם, דְּלֹא בָּעֵי בְּרוּכֵי, דְּאִלּוּ בָּעֵי בְּרוּכֵי הָא בָּעִינַן וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ (דברים כג) וְלֵיכָּא:
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, דְּסָפֵק חֲשֵׁכָה מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וְאֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי:
וְאִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן. שֶׁהִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי קֹדֶם שֶׁהִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן כְּדֵי לִטֹּל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּוַדַּאי, דִּתְנַן כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי (שם כו), הָא אִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת:
הַגַּרְדִּי. הָאוֹרֵג:
חַיָּב בִּדְמָאי. שֶׁעַל גּוּפוֹ הוּא נוֹתְנוֹ, וְסִיכָה כִּשְׁתִיָּה:
וְשֶׁהַסּוֹרֵק. הַצֶּמֶר בַּמַּסְרֵק נוֹתֵן עַל הַצֶּמֶר הֲוֵי כְּשֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים וּפָטוּר מִן הַדְּמַאי: