ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ט
יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקֻדֶּשֶׁת. פְּנוּיָה שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ קוֹל, פְּלוֹנִית נִתְקַדְּשָׁה הַיּוֹם לִפְלוֹנִי. וְלֹא קוֹל הֲבָרָה בִּלְבַד, אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁהָיוּ נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת וּמִטּוֹת מֻצָּעוֹת, וּבְנֵי אָדָם נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים וְאוֹמְרִים פְּלוֹנִית נִתְקַדְּשָׁה הַיּוֹם:
מְגֹרֶשֶׁת הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. אַרֵישָׁא קָאֵי, הַאי אִתְּתָא דְּיָצָא עָלֶיהָ קוֹל מְקֻדֶּשֶׁת וְחָיְשִׁינַן לַהּ וַאֲסַרְנוּהָ לִנָּשֵׂא אֶלָּא לְאוֹתוֹ הָאִישׁ, אִם חָזַר וְיָצָא עָלֶיהָ קוֹל מְגֹרֶשֶׁת שֶׁגֵּרְשָׁהּ אוֹתוֹ פְּלוֹנִי שֶׁיָּצָא לָהּ קוֹל קִדּוּשִׁין מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת וּמֻתֶּרֶת לַכֹּל, שֶׁהֲרֵי קוֹל שֶׁחָשַׁשְׁנוּ לוֹ תְחִלָּה שׁוֹבְרוֹ עִמּוֹ:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם אֲמַתְלָא. שֶׁלֹּא יְהֵא עִם הַקּוֹל שֶׁל קִדּוּשִׁין אוֹ שֶׁל גֵּרוּשִׁין אֲמַתְלָא, טַעַם שֶׁהוּא שׁוֹבֵר אֶת כֹּחַ הַקּוֹל: