ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה י
הַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו. וַאֲפִלּוּ עֶבֶד, וַאֲפִלּוּ פָּסוּל לְעֵדוּת מֵחֲמַת עֲבֵרָה:
אֶלָּא קָרוֹב שֶׁהוּא רָאוּי לְהָעִיד בְּעֵדוּת אַחֶרֶת. שֶׁאֵין עָלָיו פְּסוּל עֵדוּת אֶלָּא קֻרְבָה. אֲבָל עֶבֶד אוֹ גַּזְלָן לֹא. עֶבֶד דִּלְמָא אָתֵי לְאַסּוֹקֵי לְיוֹחֲסִין. וְגַזְלָן דִּלְמָא אָתוּ לְמֵימַר עָבַד תְּשׁוּבָה. אֲבָל קָרוֹב, כֻּלֵּי עָלְמָא יַדְעֵי לֵיהּ דְּקָרוֹב הוּא. וַהֲלָכָה כְּבֶן נַנָּס שֶׁהַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין חוֹתֵם עָלָיו אֶלָּא עֵד אֶחָד פָּסוּל בִּלְבַד, וְהַשְּׁאָר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם כְּשֵׁרִים: