ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ט
וְלָנָה עִמּוֹ בְּפֻנְדְּקִי. וְיֵשׁ שָׁם עֵדֵי יִחוּד וְאֵין שָׁם עֵדֵי בִיאָה. בֵּית הִלֵּל סָבְרֵי הֵן הֵן עֵדֵי יִחוּד הֵן הֵן עֵדֵי בִיאָה, וְאֵין אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת וַהֲרֵי קִדְּשָׁהּ בַּבִּיאָה. וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרֵי לֹא אָמְרִינַן הֵן הֵן עֵדֵי יִחוּד הֵן הֵן עֵדֵי בִיאָה עַד שֶׁיִּרְאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה:
גֵּט קֵרֵחַ. שֶׁקְּשָׁרָיו מְרֻבִּין מֵעֵדָיו. דְּתַקּוּן רַבָּנָן גֵּט מְקֻשָּׁר מִשּׁוּם כֹּהֲנִים קַפְּדָנִים שֶׁהָיוּ כוֹתְבִים גֵּט פִּתְאוֹם לִנְשׁוֹתֵיהֶם וּמִתְחָרְטִים וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַחְזִירָן, וְתִקְנוּ לָהֶם גֵּט מְקֻשָּׁר שֶׁאֵינוֹ נוֹחַ לִכָּתֵב מְהֵרָה, שֶׁמָּא בְתוֹךְ כָּךְ יִתְפַּיֵּס. וְכוֹתֵב שִׁיטָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם וְכוֹרְכָן עַל הֶחָלָק וְתוֹפֵר, וְעֵד אֶחָד חוֹתֵם עַל הַכֶּרֶךְ מִבַּחוּץ, וְחוֹזֵר וְכוֹתֵב שְׁנֵי שִׁטִּין אוֹ יוֹתֵר מִבִּפְנִים וְכוֹרְכָן עַל הֶחָלָק וְחוֹתֵם עֵד שֵׁנִי עַל הַכֶּרֶךְ מִבַּחוּץ, וְכֵן עֵד שְׁלִישִׁי. וְאִם יֵשׁ קֶשֶׁר כָּרוּךְ וְאֵין עֵד חָתוּם מֵאֲחוֹרָיו, זֶהוּ קֵרֵחַ וּפָסוּל, דְּמִסְתָּמָא לְמִנְיַן קְשָׁרָיו הָיוּ עֵדָיו מִתְּחִלָּה, וְחָיְשִׁינַן דִּלְמָא הַבַּעַל אָמַר לְהוּ כֻּלְּכֶם חֲתֹמוּ, וַהֲרֵי אֶחָד שֶׁלֹּא חָתַם. וְאִם נִשֵּׂאת אִשָּׁה בְגֵט זֶה, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. וּמַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר כָּל הַמְּשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בְּגִטִּין הַוָּלָד מַמְזֵר. וְאֵינָהּ הֲלָכָה: