ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ח
כָּתַב סוֹפֵר גֵּט לָאִישׁ. לְגָרֵשׁ בּוֹ אִשְׁתּוֹ:
וְשׁוֹבֵר לָאִשָּׁה. שֶׁתִּמְסֹר לְבַעְלָהּ כְּשֶׁיִּפְרַע לָהּ כְּתֻבָּתָהּ:
וְטָעָה. הַסּוֹפֵר, כְּשֶׁמָּסַר לָהֶן הַשְּׁטָרוֹת:
וְנָתַן גֵּט לָאִשָּׁה וְשׁוֹבֵר לָאִישׁ. וְהֵם מָסְרוּ זֶה לָזֶה. וְהָלְכָה זוֹ וְנִשֵּׂאת כַּסְּבוּרָה שֶׁזֶּה גֵט שֶׁמָּסַר לָהּ בַּעְלָהּ וְזֶה סָבוּר שֶׁמָּסְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ שׁוֹבֵר. וְרַמְבַּ"ם גָּרִיס וְנָתַן גֵּט לָאִישׁ וְשׁוֹבֵר לָאִשָּׁה. וּפֵרֵשׁ וְנָתַן, שֶׁחָשַׁב שֶׁנָּתַן גֵּט לָאִישׁ וְשׁוֹבֵר לָאִשָּׁה, אֲבָל הוּא לֹא עָשָׂה אֶלָּא בַּהֶפֶךְ. וְדָחוּק הוּא:
אִם לְאַלְתַּר. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת יָצָא גֵט מִתַּחַת יַד הַבַּעַל:
אֵינוֹ גֵט. וּצְרִיכָה גֵּט אַחֵר:
וְאִם לְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת. הֲרֵי זֶה גֵּט:
לֹא כָל הֵימֶנּוּ. אֵין הַכֹּל כִּדְבָרָיו שֶׁל זֶה הָרִאשׁוֹן לְהַאֲמִינוֹ:
לְאַבֵּד זְכוּתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. שֶׁנְּשָׂאָהּ. דְּאָמְרִינַן קְנוּנְיָא הִיא בֵינֵיהֶם וְהֶחְלִיפוּ הַשְּׁטָרוֹת לְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: