ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ד
בְּגֵט יָשָׁן. שֶׁכָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאַחַר שֶׁנִּכְתַּב הַגֵּט נִתְיַחֵד עִמָּהּ. בֵּית שַׁמַּאי סָבְרֵי לֹא אָמְרִינַן גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גִּטָּהּ קוֹדֵם לִבְנָהּ, שֶׁמָּא יַשְׁהֶה אֶת הַגֵּט שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם בֵּין כְּתִיבָה לַנְּתִינָה וְיִהְיוּ לָהּ בָּנִים מִמֶּנּוּ בְּתוֹךְ זְמַן זֶה, וְאַחַר כָּךְ יְגָרְשֶׁנָּה בּוֹ, וּכְשֶׁיִּרְאוּ זְמַן הַגֵּט קוֹדֵם לְלֵדַת הַבֵּן יִהְיוּ סְבוּרִים שֶׁנָּתַן לָהּ גֵּט מִשְּׁעַת כְּתִיבָה, וְהָוֵי פְגָם שֶׁיֹּאמְרוּ מִן הַפְּנוּיָה נוֹלָד. וּפְסַק הַהֲלָכָה, לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט יָשָׁן. וְאִם גֵּרֵשׁ וְהָלַךְ הַבַּעַל לִמְדִינָה אַחֶרֶת, תִּנָּשֵׂא בוֹ לְכַתְּחִלָּה: