ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ב
אוֹ שֶׁמְּצָאָתוֹ מֵאֲחוֹרָיו. שֶׁהָיָה הַגֵּט עַל גַּבּוֹ וְעִקֵּם גַּבּוֹ לָהּ כְּדֵי שֶׁתִּטְּלֶנּוּ:
אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיֹּאמַר טְלִי גִטֵּךְ. וּלְכִי אָמַר טְלִי גִטֵּךְ מִיהַת הָוֵי גֵט. אֲבָל אִם הָיָה הַגֵּט עַל גַּבֵּי קַרְקַע אוֹ עַל גַּבּוֹ אוֹ בְגוּפוֹ וְלֹא עִקֵּם גַּבּוֹ אוֹ לֹא הִמְצִיא גוּפוֹ לָהּ כְּדֵי שֶׁתִּטְּלֶנּוּ, אֲפִלּוּ אָמַר טְלִי גִטֵּךְ אֵינוֹ גֵט:
קוֹרְאָה וַהֲרֵי הִיא גִטָּהּ. כְּשֶׁהִיא קוֹרְאָה בוֹ רוֹאָה שֶׁהוּא גִּטָּהּ:
קָרוֹב לָהּ מְגֹרֶשֶׁת, קָרוֹב לוֹ אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. כָּל שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְשָׁמְרוֹ וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁמְרוֹ, זֶהוּ קָרוֹב לָהּ. וְכָל שֶׁהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לְשָׁמְרוֹ וְהוּא יָכוֹל לְשָׁמְרוֹ זֶהוּ קָרוֹב לוֹ. שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִים לְשָׁמְרוֹ אוֹ שְׁנֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְשָׁמְרוֹ, זֶהוּ מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה. וּלְעִנְיָן פְּסַק הֲלָכָה אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ אוֹ לִרְשׁוּתָהּ: