ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה א
הַזּוֹרֵק. הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. דִּכְתִיב (דברים כד) וְנָתַן בְּיָדָהּ, וְמִדְּלֹא כְתִיב וּבְיָדָהּ יִתְּנֶנּוּ, מַשְׁמַע וְנָתַן מִכָּל מָקוֹם, בֵּין בַּחֲצֵרָהּ בֵּין בְּגַנָּהּ בֵּין בְּקַרְפִּיפָהּ. וְהוּא שֶׁתְּהֵא עוֹמֶדֶת בְּצַד בֵּיתָהּ אוֹ בְּצַד חֲצֵרָהּ:
קַלְתָּהּ. כְּלִי שֶׁהַנָּשִׁים נוֹתְנוֹת בּוֹ מַטְוֶה וּמְחָטִין:
הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. וַאֲפִלּוּ הִיא בְתוֹךְ בֵּיתוֹ, דְּמְקוֹם חֵיקָהּ וְקַלְתָּהּ קָנוּי לָהּ, שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד לֹא עַל מְקוֹם חֵיקָהּ וְלֹא עַל מְקוֹם קַלְתָּהּ: