ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ה
הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת וְתִתֵּן. מְגֹרֶשֶׁת מֵעַכְשָׁיו מִשְּׁעַת קַבָּלַת הַגֵּט, וְחַיֶּבֶת לִתֵּן מַה שֶּׁהִתְנָה עִמָּהּ. וְאִם אָבַד הַגֵּט אוֹ נִקְרַע קֹדֶם שֶׁתִּתֵּן, אֵינָהּ צְרִיכָה גֵט אַחֵר, דְּכָל הָאוֹמֵר עַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו:
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַעֲשֶׂה בְצַיְּדָן. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דַּחֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, אִם אָמַר לָהּ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִצְטְלִיתִי וְאָבְדָה אִצְטְלִיתוֹ, דַּוְקָא קָאָמַר לָהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן הַבַּעַל אֶלָּא לְהַרְוָחָה דִּידֵיהּ, וּמַעֲשֶׂה נַמִּי בְּצַיְּדָן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ וְכוּ' וְאָמְרוּ חֲכָמִים תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: