ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ו
וְאָמַר כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ. וּפֵרֵשׁ שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ:
רָצָה לְשַׂחֶק בָּהּ. הוֹאִיל וְלֹא אָמַר תְּנוּ:
מַעֲשֶׂה בְּבָרִיא. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דַּחֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאִם הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ, הֲרֵי זֶה גֵט, וּמַעֲשֶׂה נַמִּי בְּבָרִיא וְכוּ'. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: