ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ה
כִּתְבוּ אִגֶּרֶת וְכוּ'. שֶׁהַגֵּט קָרוּי אִגֶּרֶת, שֶׁכָּךְ כָּתוּב בּוֹ וְאִגֶּרֶת שְׁבוּקִין:
פִּטְרוּהָ לֹא אָמַר כְּלוּם. דִּלְמָא לְשׁוֹן פְּטוּר וְחוֹבָה קָאָמַר, לְהָקֵל מֵעָלֶיהָ חוֹבוֹת שֶׁחַיֶּבֶת:
פַּרְנְסוּהָ. לְשׁוֹן עֲשִׂיַּת צְרָכֶיהָ כְּמוֹ מוֹצִיאִים לַפַּרְנָסָה וְכוּ'. הִלְכָּךְ לֹא יָדְעִינַן אִי צָרְכֵי הַגֵּט הוּא, שֶׁלֹּא תְהֵא זְקוּקָה לְיָבָם, אִי צָרְכֵי מַלְבּוּשׁ וּכְסוּת הוּא:
כַּנִּמּוֹס. כַּחֹק. לֹא יָדְעִינַן אִי חֹק גֵּט אִי חֹק מָזוֹן וּכְסוּת. וְכֵן כָּרָאוּי:
הַיּוֹצֵא בְקוֹלָר. לֵהָרֵג בְּדִין הַמַּלְכוּת:
וְאָמַר כִּתְבוּ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר תְּנוּ:
יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. דְּאַגַּב פַּחְדֵּיהּ טָרֵיד וְלֹא פָרֵישׁ:
הַמְפָרֵשׁ. לַיָּם:
וְהַיּוֹצֵא בִשְׁיָרָא. לַמִּדְבָּרִיּוֹת:
הַמְּסֻכָּן. חוֹלֶה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי: