ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ט
הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית. לִשְׁמֹר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית וּלְהַצְנִיעָם מִן הַבִּעוּר וָאֵילָךְ:
לֹא תָבֹר וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ. לְסַיְּעָהּ, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לְסַיֵּעַ בַּיָּדַיִם יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה:
לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ. הַחֲשׁוּדָה עַל הַמַּעַשְׂרוֹת:
וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת. לְפִי שֶׁרֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין הֵן:
אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל הַמַּיִם. בָּעִסָּה:
לֹא תִגַּע עִמָּהּ. לְפִי שֶׁמִּשֶּׁגִּלְגְּלָה הֻטְבְּלָה לְחַלָּה, וְקָא מִטַּמְּאָה מֵחֲמַת כֵּלִים טְמֵאִים שֶׁהֲרֵי הֻכְשְׁרָה לְקַבֵּל טֻמְאָה, וְזוֹ מְסַיְּעָהּ לְגַלְגֵּל, וְאָסוּר לִגְרֹם טֻמְאָה לַחַלָּה:
וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ כוּ'. לֹא הִתִּירוּ לְהַשְׁאִילָם כֵּלִים וּלְסַיְּעָם בְּלֹא שְׁעַת עֲבֵרָה עַצְמָהּ, אֶלָּא מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם:
וּמַחֲזִיקִים יְדֵי גוֹיִם. לוֹמַר לָהֶם תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם:
וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָם. כָּל הַיָּמִים וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם חַגָּם. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּטִיל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַנָּכְרִי, שֶׁשָּׁלוֹם אֶחָד מִשְּׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: