ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ח
כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן וְכוּ'. כְּשֶׁהֵן שָׁוִין בְּחָכְמָה. אֲבָל אִם הַיִּשְׂרָאֵל גָּדוֹל בְּחָכְמָה, קוֹדֵם לַכֹּהֵן וְלַלֵּוִי, דְּמַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ. הֲדֵין הוּא דִינָא דִגְמָרָא. וְהָאִידְנָא נָהוּג שֶׁכֹּהֵן אֲפִלּוּ עַם הָאָרֶץ קוֹדֵם לְחָכָם גָּדוֹל שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל:
מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. דְּמִדְּאוֹרַיְתָא יָכוֹל הַכֹּהֵן לָתֵת רְשׁוּת לְמִי שֶׁיִּרְצֶה שֶׁיִּקְרָא בַּתּוֹרָה לְפָנָיו, וּמִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם אָמְרוּ שֶׁיִּקְרָא הוּא רִאשׁוֹן וְלֹא יִתֵּן רְשׁוּת לְאַחֵר שֶׁיִּקְרָא, דְּלֹא לֵיתֵי לְאִינְּצוֹיֵי וְלוֹמַר מִפְּנֵי מָה הִרְשָׁה לָזֶה וְלֹא לְאַחֵר. וְלֹא שְׁנָא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים דִּשְׁכִיחֵי רַבִּים, וְלֹא שְׁנָא בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי בַּזְּמַן הַזֶּה, לְעוֹלָם כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן וְאֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת רְשׁוּת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּקְרָא לְפָנָיו, כִּי הֵיכִי דְּלֹא לֵיתוּ לְאִינְּצוֹיֵי. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן, נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה, וְלֹא יִקְרָא לֵוִי שֵׁנִי אֶלָּא כְּפִי חֲשִׁיבוּתוֹ, וְאִית דְּאָמְרֵי לֹא יִקְרָא לֵוִי בַּתּוֹרָה כְלָל, וְכֵן הַמִּנְהָג:
מְעָרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן. בְּנֵי חָצֵר שֶׁרְגִילִים לִתֵּן עֵרוּבָן בְּכָל שַׁבָּת בְּבַיִת אֶחָד, אֵין מְשַׁנִּין אֶת מְקוֹמָן לִתְּנוֹ בְּבַיִת אַחֵר:
מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. שֶׁבְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִרְאוֹת הָעֵרוּב בְּאוֹתוֹ בַּיִת, עַכְשָׁיו שֶׁאֵין רוֹאִים אוֹתוֹ יֹאמְרוּ שֶׁמְּטַלְטְלִין בְּלֹא עֵרוּב, וְאִיכָּא חֲשָׁדָא:
בּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב. לְמוֹצָא אַמַּת הַמַּיִם הַבָּא מִן הַנָּהָר:
מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן. וְאַחֲרָיו יִתְמַלְּאוּ הַתַּחְתּוֹנִים:
מְצוּדוֹת חַיָּה. שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹךְ דְּלִיקְנֵי לֵיהּ כֵּלָיו:
יֵשׁ בָּהֶן גָּזֵל מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. וְלֹא נָפֵיק בְּדַיָּנִים:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גָּזֵל גָּמוּר. מִדִּבְרֵיהֶם. וְנָפֵיק בְּדַיָּנִים. וּמִיהוּ מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי דְּלֹא הָוֵי גָּזֵל דְּאוֹרַיְתָא לַעֲבֹר עָלָיו בְּלָאו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
הַמְנַקֵּף. חוֹתֵךְ. כְּמוֹ וְנָקַף סִבְכֵי הַיַּעַר (ישעיה י):