ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ו
לֹא הָיָה סִיקָרִיקוֹן. נָכְרִי רוֹצֵחַ. כְּלוֹמַר לֹא דָּנוּ דִּין סִיקָרִיקוֹן, לוֹמַר שֶׁהַקּוֹנֶה קַרְקַע שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִיַּד הַנָּכְרִי רוֹצֵחַ, יִהְיֶה חַיָּב לִדּוֹן עִם הַבְּעָלִים:
בִּשְׁעַת הֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה הַגְּזֵרָה קָשָׁה עַל יִשְׂרָאֵל לֵהָרֵג בַּמִּלְחָמָה. שֶׁהַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה מִקָּחוֹ קַיָּם וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִדּוֹן עִם הַיִשְׂרָאֵל בַּעַל הַקַּרְקַע, מִשּׁוּם דְּאַגַּב אוֹנְסֵיהּ דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה גָּמַר וּמַקְנֶה לְסִיקָרִיקוֹן. וְקָיְמָא לָן [בָּבָא בַתְרָא מז:] תָּלוּהוּ וְזָבִין זְבִינֵיהּ זְבִינֵי:
אֲבָל מֵהֲרוּגֵי מִלְחָמָה וְאֵילָךְ. שֶׁלֹּא הָיְתָה הַגְּזֵרָה לֵהָרֵג, דָּנוּ דִּין סִיקָרִיקוֹן, לוֹמַר שֶׁהַקּוֹנֶה מִמֶּנּוּ יַעֲשֶׂה דִּין עִם הַבְּעָלִים. כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּמִּשְׁנָה:
מִקָּחוֹ בָטֵל. דְּאָמְרִינַן מִיִּרְאָה עָבַד:
לָקַח מִן הָאִישׁ. קַרְקַע הַמְיֻחָד לִכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ:
מִקָּחוֹ בָטֵל. דְּאָמְרָה נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעֲלִי:
נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ. שֶׁשִּׁעֲרוּ דְּסִיקָרִיקוֹן מִתּוֹךְ שֶׁבְּחִנָּם בָּא לְיָדוֹ מוֹזִיל גַּבֵּיהּ רִבְעָא: