ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ. וְאַף עַל גַּב דְּהַוְיָא אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה שֶׁהֲרֵי קִבֵּל אָבִיהָ קִדּוּשֶׁיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, אֲפִלּוּ הָכִי יוֹצְאָה בְּגֵט, וּמְקַבֶּלֶת אֶת גִּטָּהּ כְּשֶׁהִיא חֵרֶשֶׁת, וְאַף עַל גַּב דְּלֵית בַּהּ דַּעְתָּא, דְּאִשָּׁה מִתְגָּרֶשֶׁת בְּעַל כָּרְחָהּ, הִלְכָּךְ לֹא בָּעִינַן דַּעְתָּהּ:
וְעַל קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן. וְהִיא יְתוֹמָה, דְּלֹא הָוֵי נִשּׂוּאִים אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן:
שֶׁאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. דְּרַבָּנָן. וְלֹא גָזְרִינַן תְּרוּמָה דְּרַבָּנָן אַטּוּ תְּרוּמָה דְּאוֹרַיְתָא:
מָרִישׁ. קוֹרָה:
בִּירָה. בַּיִת גָּדוֹל:
מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשָּׁבִים. שֶׁאִם אַתָּה מַצְרִיכוֹ לְקַעְקֵעַ בִּירָתוֹ וּלְהַחְזִיר הַמָּרִישׁ עַצְמוֹ, יִמָּנַע מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה:
שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לָרַבִּים. שֶׁהִיא גְזוּלָה:
שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת. וְאֵין צָרִיךְ לְהָבִיא אַחֶרֶת:
מִפְּנֵי תִקּוּן מִזְבֵּחַ. שֶׁלֹּא יִהְיוּ כֹּהֲנִים עֲצֵבִים שֶׁאָכְלוּ חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה, וְנִמְצָא מִזְבֵּחַ בָּטֵל, שֶׁנִּמְנָעִים מִלַּעֲבֹד עֲבוֹדָה: