ברטנורא על משנה גיטין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
אֵין אַלְמָנָה נִפְרַעַת. כְּתֻבָּתָהּ:
מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלָה כְּלוּם:
נִמְנְעוּ מִלְּהַשְׁבִּיעָהּ. שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהִיא טוֹרַחַת לִפְנֵי הַיְּתוֹמִים מוֹרָה הֶתֵּרָא לְעַצְמָהּ לִשָּׁבַע שֶׁלֹּא לָקְחָה כְּלוּם. וְאַף עַל פִּי שֶׁלָּקְחָה דָּבָר מֻעָט סְבוּרָה שֶׁבִּשְׂכַר טִרְחָה נוֹטַלְתּוֹ וְאֵינוֹ מִפִּרְעוֹן כְּתֻבָּתָהּ. וּלְפִיכָךְ נִמְנְעוּ מִלְּהַשְׁבִּיעָהּ וְהָיְתָה מַפְסֶדֶת כְּתֻבָּתָהּ:
הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁתְּהֵא נוֹדֶרֶת לַיְתוֹמִים כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ. כְּגוֹן קוֹנָם מִינֵי מְזוֹנוֹת עָלַי אִם נֶהֱנֵיתִי מִכְּתֻבָּתִי:
וְגוֹבָה כְתֻבָּתָהּ. וְאִם נִשֵּׂאת לְאַחֵר קֹדֶם שֶׁהִדִּירוּהָ הַיְתוֹמִים עַל כְּתֻבָּתָהּ, וְאִם יַדִּירוּהָ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת, שֶׁמָּא יָפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, כֵּיצַד יַעֲשׂוּ, מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ חוּץ לְבֵית דִּין שְׁבוּעָה דְּרַבָּנָן שֶׁאֵין עָנְשָׁהּ מְרֻבֶּה, וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת. וּכְשֶׁבָּאת לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ קֹדֶם שֶׁתִּנָּשֵׂא לְאַחֵר, הָרְשׁוּת בְּיַד הַיְתוֹמִים, רָצוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ חוּץ לְבֵית דִּין, אוֹ מַדִּירִים אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין:
הָעֵדִים חוֹתְמִים עַל הַגֵּט מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. אַתַּרְוַיְהוּ קָאֵי, גַּבֵּי אַלְמָנָה שֶׁתְּהֵא נוֹדֶרֶת לַיּוֹרְשִׁים כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיוּ הַנָּשִׁים נִשָּׂאוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וְלֹא תִּדְאַגְנָה לְהַפְסִיד כְּתֻבָּתָן. וְגַבֵּי עֵדִים חוֹתְמִים עַל הַגֵּט מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, דְּהוֹאִיל וְעֵדֵי מְסִירָה כָּרְתֵי, שֶׁהָעֵדִים שֶׁנִּמְסַר הַגֵּט בִּפְנֵיהֶם לָאִשָּׁה הֵם עִקַּר הַגֵּרוּשִׁין, לֹא הָיָה צָרִיךְ שֶׁיַּחְתְּמוּ עֵדִים בַּגֵּט, אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, דְּחַיְשִׁינַן שֶׁמָּא יָמוּת אֶחָד מִן הָעֵדִים שֶׁנִּמְסַר הַגֵּט בִּפְנֵיהֶם, וְנִמְצָא הַגֵּט שֶׁבְּיָדָהּ בְּלֹא עֵדִים כְּחַסְפָּא בְּעָלְמָא:
הִלֵּל הִתְקִין פְּרוֹזְבּוּל. שֶׁרָאָה אֶת הָעָם שֶׁנִּמְנְעוּ מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה וְעָבְרוּ עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים טו) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָּבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַּעַל, עָמַד וְהִתְקִין פְּרוֹזְבּוּל. וְזֶה גּוּפוֹ שֶׁל פְּרוֹזְבּוּל, מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי דַּיָּנִים, שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֵצֶל פְּלוֹנִי, שֶׁאֶגְבֶּנּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה: