ברטנורא על משנה ברכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ה
חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה. כְּשֶׁמְּבָרֵךְ דַּיַּן הָאֱמֶת עַל הָרָעָה, חַיָּב לְבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב טוֹב כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב עַל הַטּוֹבָה:
דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ. בְּכָל מִדּוֹת הַמְדוּדוֹת לְךָ, בֵּין מִדָּה טוֹבָה בֵּין מִדַּת פֻּרְעָנוּת:
לֹא יָקֵל אָדָם רֹאשׁוֹ. לֹא יִנְהַג קַלּוּת רֹאשׁ:
כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח. חוּץ לְהַר הַבַּיִת אֲשֶׁר בַּחוֹמָה הַנְּמוּכָה אֲשֶׁר לְרַגְלֵי הַבַּיִת לַמִּזְרָח, לְפִי שֶׁהוּא מְכֻוָּן, שֶׁכָּל הַשְּׁעָרִים מְכֻוָּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, שַׁעַר מִזְרָח, שַׁעַר עֶזְרַת נָשִׁים וְשַׁעַר עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפֶתַח הָאוּלָם וְהַהֵיכָל וּבֵית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים בִּימֵי בַּיִת רִאשׁוֹן:
בַּאֲפוּנְדָּתוֹ. אֵזוֹר חָלוּל שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ מָעוֹת. פֵּרוּשׁ אַחֵר בֶּגֶד שֶׁלּוֹבֵשׁ עַל בְּשָׂרוֹ לְקַבֵּל הַזֵּעָה שֶׁלֹּא לְטַנֵּף שְׁאָר בְּגָדִים, וּגְנַאי לָאָדָם לָצֵאת בְּאוֹתוֹ בֶּגֶד לְבַדּוֹ:
קַפַּנְדַּרְיָא. לִכָּנֵס בְּפֶתַח זֶה וְלָצֵאת בְּפֶתַח שֶׁכְּנֶגְדּוֹ כְּדֵי לְקַצֵּר הִלּוּכוֹ דֶּרֶךְ שָׁם. וּלְשׁוֹן קַפַּנְדַּרְיָא אַדְּמַקִּיפְנָא דָּרֵי אֵעוֹל בְּהָא, כְּלוֹמַר בְּעוֹד שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהַקִּיף שׁוּרוֹת שֶׁל בָּתִּים אֲקַצֵּר מַהֲלָכִי וְאֶכָּנֵס דֶּרֶךְ כָּאן:
וּרְקִיקָה. אֲסוּרָה בְּהַר הַבַּיִת:
מִקַּל וָחֹמֶר. מִמִּנְעָל, וּמַה מִּנְעָל שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן אָסוּר, רְקִיקָה שֶׁהִיא דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן לֹא כָּל שֶׁכֵּן:
כָּל חוֹתְמֵי בְּרָכוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. הַמְבָרֵךְ אוֹמֵר בְּסוֹף כָּל בְּרָכָה בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם חוֹנֵן הַדָּעַת וְכֵן בְּכֻלָּם, וְהָעוֹנִין אוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. שֶׁאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב בְּעֶזְרָא (נחמיה ט) קוּמוּ בָּרְכוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם, וְאוֹמֵר אַחַר כָּךְ וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ, כְּלוֹמַר שֶׁעוֹנִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאַשְׁמְעִינַן הָכָא דִּבְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לֹא הָיוּ אוֹמְרִים אֶלָּא בָּרוּךְ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְלֹא יוֹתֵר וְלֹא הָיוּ אוֹמְרִים וְעַד הָעוֹלָם:
מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִים. שֶׁאֵין מַאֲמִינִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים וְאָמְרוּ אֵין עוֹלָם אֶלָּא זֶה, הִתְקִינוּ עֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם לוֹמַר שֶׁשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת יֵשׁ, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, לְהוֹצִיא מִלֵּב הַמִּינִים שֶׁכּוֹפְרִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים:
שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם. בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא אָמְרִינַן מְזַלְזֵל הוּא בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת לְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם עָלָיו, וְלָמְדוּ מִבֹּעַז שֶׁאָמַר לַקּוֹצְרִים ה' עִמָּכֶם, וְכִי תֵימָא בֹּעַז מִדַּעְתֵּיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ קָעָבַד וְלֹא גָמְרִינַן מִנֵּיהּ, תָּא שְׁמַע מִן הַמַּלְאָךְ שֶׁאָמַר לְגִדְעוֹן ה' עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל, וְכִי תֵימָא לֹא שָׁאַל הַמַּלְאָךְ בִּשְׁלוֹם גִּדְעוֹן, וְלֹא בֵּרְכוֹ, אֶלָּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם הוֹדִיעוֹ שֶׁהַשְּׁכִינָה עִמּוֹ, וְלֹא גָמְרִינַן מִנֵּיהּ, תָּא שְׁמַע וְאוֹמֵר אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ, אַל תָּבוּז אֶת בֹּעַז לוֹמַר שֶׁמִּדַּעְתּוֹ עָשָׂה אֶלָּא לְמַד מִזִּקְנֵי אֻמָּתְךָ, כִּי יֵשׁ לוֹ עַל מִי לְהִסָּמֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ:
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. פְּעָמִים שֶׁמְּבַטְּלִים דִּבְרֵי תוֹרָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לַה', אַף זֶה הַמִּתְכַּוֵּן לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ, וְזֶהוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לד) בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ, מֻתָּר לְהָפֵר תּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת דָּבָר הַנִּרְאֶה אָסוּר:
סוף הספר