ברטנורא על משנה ברכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ב
זִיקִים. כּוֹכָב הַנִּרְאֶה כְּמוֹ שֶׁפּוֹתֵחַ הָרָקִיעַ וְיוֹרֶה כַּחֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אִי נַמִּי כּוֹכָב שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ זָנָב אָרֹךְ:
זְוָעוֹת. שֶׁהָאָרֶץ מִזְדַּעְזַעַת וְרוֹעֶשֶׁת:
רְעָמִים. קוֹל הַנִּשְׁמָע בָּרָקִיעַ מֵעֲנָנִים שֶׁשּׁוֹפְכִים מַיִם מִזֶּה לָזֶה, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה נא) לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם:
וְעַל הָרוּחוֹת. שֶׁבָּאִים בִּסְעָרָה וָזַעַף, וְאֵינָם מְצוּיוֹת אֶלָּא לִפְרָקִים:
בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ מָלֵא עוֹלָם. וְאִי בָעֵי מְבָרֵךְ בָּרוּךְ עוֹשֵׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁכָּל אֵלּוּ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הֵם דִּכְתִיב (תהלים קלה) בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, אֲבָל עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְכוּ' אוֹמֵר עוֹשֵׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית דַּוְקָא, דְּלֹא מָצֵי לִבְרוּכֵי עֲלַיְהוּ שֶׁכֹּחוֹ מָלֵא עוֹלָם, שֶׁאֵינָן נִרְאִים בְּרֹב הָעוֹלָם אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּמְקוֹמוֹ:
הַיָּם הַגָּדוֹל. יַם אוֹקְיָנוּס שֶׁמַּקִּיף הָעוֹלָם:
בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל. שֶׁמִּתּוֹךְ גָּדְלוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ קוֹבֵעַ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ:
לִפְרָקִים. מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִשְׁלֹשִׁים יוֹם:
עַל הַגְּשָׁמִים וְכוּ'. מְבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא בְּשֻׁתָּפוּת עִם אַחֲרִינֵי, דְּהָכִי מַשְׁמַע הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הַטּוֹב לְדִידֵיהּ וְהַמֵּטִיב לְאַחֲרִינֵי, אֲבָל כִּי לֵית לֵיהּ אַרְעָא כְּלָל אוֹמֵר מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ וְכוּ'. וְאִם יֵשׁ לוֹ קַרְקַע לְבַדּוֹ מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ: