ברטנורא על משנה ברכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה א
הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים. כְּגוֹן מַעְבְּרוֹת יַם סוּף וְנַחֲלֵי אַרְנוֹן וּמַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן וְאֶבֶן שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּשֶׁעָשָׂה מִלְחָמָה בַּעֲמָלֵק וְדוֹמֵיהֶן. וְאַנִּסָּא דְרַבִּים כְּגוֹן הַנֵּי דְאָמְרִינַן מְחַיְּבֵי כֻּלֵּי עַלְמָא לִבְרוּכֵי, אֲבָל אַנִּסָּא דְיָחִיד כְּגוֹן הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ בוֹ נֵס אִיהוּ חַיָּב לִבְרוּכֵי בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ חַיָּבִים לְבָרֵךְ בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נֵס לַאֲבוֹתַי בַּמָּקוֹם הַזֶּה. וְכָל הַנֵּי בְּרָכוֹת דְּמַתְנִיתִין בָּעוּ הַזְכָּרַת שֵׁם וּמַלְכוּת, דְּכָל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם וּמַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה: