ברטנורא על משנה ברכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים. מַשִּׁיב הָרוּחַ שֶׁאֵינוֹ לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה אֶלָּא לְשׁוֹן הַזְכָּרָה וָשֶׁבַח. וּמִפְּנֵי שֶׁהַגְּשָׁמִים אַחַת מִגְּבוּרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (איוב ה) עֹשֶׂה גְדוֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר, הַנּוֹתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ, מִשּׁוּם הָכִי קָרֵי לְהוּ גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים:
וְשׁוֹאֲלִין. וְתֵן טַל וּמָטָר לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה:
בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים. מִתּוֹךְ שֶׁהֵן פַּרְנָסָה קָבְעוּ שְׁאֵלָתָן בְּבִרְכַּת פַּרְנָסָה:
וְהַבְדָּלָה. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:
בְּחוֹנֵן הַדָּעַת. שֶׁהִיא בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל חֹל. וּבַיְרוּשַׁלְמִי אָמְרוּ מִפְּנֵי מַה תִּקְּנוּ הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת, שֶׁאִם אֵין דֵּעָה הַבְדָּלָה מִנַּיִן. וְכֵן הֲלָכָה: