ברטנורא על משנה ברכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה
משנה א
אֵין עוֹמְדִין. מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ. הַכְנָעָה וּמוֹרָא, דִּכְתִיב (תהלים ב) עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה, וַעֲבוֹדָה זוֹ תְּפִלָּה הִיא:
שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת. בַּמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ לְהִתְפַּלֵּל:
אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ. וְדַוְקָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מֶלֶךְ עוֹבֵד כּוֹכָבִים פּוֹסֵק שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ:
אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ. דַּוְקָא נָחָשׁ שֶׁרֹב פְּעָמִים אֵינוֹ נוֹשֵׁךְ, אֲבָל עַקְרָב אוֹ אֶפְעֶה מִן הַדְּבָרִים שֶׁוַּדַּאי נוֹשְׁכִים וּמְמִיתִים, פּוֹסֵק:
משנה ב
מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים. מַשִּׁיב הָרוּחַ שֶׁאֵינוֹ לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה אֶלָּא לְשׁוֹן הַזְכָּרָה וָשֶׁבַח. וּמִפְּנֵי שֶׁהַגְּשָׁמִים אַחַת מִגְּבוּרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (איוב ה) עֹשֶׂה גְדוֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר, הַנּוֹתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ, מִשּׁוּם הָכִי קָרֵי לְהוּ גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים:
וְשׁוֹאֲלִין. וְתֵן טַל וּמָטָר לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה:
בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים. מִתּוֹךְ שֶׁהֵן פַּרְנָסָה קָבְעוּ שְׁאֵלָתָן בְּבִרְכַּת פַּרְנָסָה:
וְהַבְדָּלָה. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:
בְּחוֹנֵן הַדָּעַת. שֶׁהִיא בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל חֹל. וּבַיְרוּשַׁלְמִי אָמְרוּ מִפְּנֵי מַה תִּקְּנוּ הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת, שֶׁאִם אֵין דֵּעָה הַבְדָּלָה מִנַּיִן. וְכֵן הֲלָכָה:
משנה ג
עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁהִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ עַל צִפּוֹר וְגָזַרְתָּ לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים כֵּן חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ:
וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ. מַשְׁמַע עַל טוֹבָתְךָ נוֹדֶה לְךָ וְעַל הָרַע לֹא נוֹדֶה, וַהֲרֵי אָנוּ חַיָּבִין לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַטּוֹבָה:
מוֹדִים מוֹדִים. דְּמֵחֲזֵי כִּמְקַבֵּל עָלָיו שְׁתֵּי אֱלוֹהוֹת. וּמְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי הֲדָא דְתֵימָא בְּצִבּוּר, אֲבָל בְּיָחִיד תַּחֲנוּנִים הֵם:
מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. שֶׁעוֹשֶׂה מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים וְהֵן אֵינָן אֶלָּא גְּזֵרוֹת מֶלֶךְ עַל עֲבָדָיו:
וְלֹא יְהֵא סָרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. כְּדֶרֶךְ שְׁאָר יוֹרְדִים לִפְנֵי הַתֵּבָה שֶׁצָּרִיךְ לְסָרֵב פַּעַם רִאשׁוֹנָה, אֲבָל זֶה לֹא יְסָרֵב כְּשֶׁאוֹמְרִים לוֹ לֶךְ רֵד לְפִי שֶׁגְּנַאי הוּא שֶׁתְּהֵא הַתְּפִלָּה מֻפְסֶקֶת כָּל כָּךְ:
משנה ד
לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים אָמֵן. בְּסוֹף כָּל בְּרָכָה כְּמוֹ שֶׁשְּׁאָר הַצִּבּוּר עוֹנִים:
מִפְּנֵי הַטֵּרוּף. שֶׁלֹּא תִּטְרֹף דַּעְתּוֹ וְיִטְעֶה, לְפִי שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר הוּא צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּרָכָה שְׁנִיָּה וּלְהַקְרוֹת לָהֶן מִלָּה בְּמִלָּה, וְאִם יַעֲנֶה אָמֵן לֹא יוּכַל לְכַוֵּן וְלַחֲזֹר לִתְפִלָּתוֹ מַהֵר וּלְהַתְחִיל הַבְּרָכָה כָּרָאוּי שֶׁיַּתְחִיל:
לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. שֶׁמָּא לֹא יוּכַל לְכַוֵּן וְלַחֲזֹר לִתְפִלָּתוֹ לְהַתְחִיל שִׂים שָׁלוֹם, שֶׁתְּהֵא דַעְתּוֹ מְטֹרֶפֶת מֵאֵימָתָא דְצִבּוּרָא:
וְאִם הַבְטָחָתוֹ. כְּלוֹמַר אִם בָּטוּחַ הוּא שֶׁלֹּא תְהֵא דַּעְתּוֹ מְטֹרֶפֶת מֵאֵימַת הַצִּבּוּר:
משנה ה
אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתִי. סְדוּרָה בְּפִי בִּמְרוּצָה וְאֵינִי נִכְשָׁל בָּהּ:
שֶׁהוּא מְטֹרָף. שֶׁהַחוֹלֶה מְטֹרָף, כְּמוֹ אַךְ טָרֹף טֹרָף (בראשית מד). פֵּרוּשׁ אַחֵר לְשׁוֹן טוֹרְפִים לוֹ תְּפִלָּתוֹ בְּפָנָיו (בגמרא דף ה), כְּלוֹמַר הַתְּפִלָּה שֶׁהִתְפַּלְּלוּ עָלָיו מְטֹרֶפֶת וּטְרוּדָה מִמֶּנּוּ וְאֵינָהּ מְקֻבֶּלֶת: