ברטנורא על משנה ברכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ד
בַּעַל קֶרִי. עֶזְרָא תִּקֵּן שֶׁלֹּא יִקְרָא בַּעַל קֶרִי בַּתּוֹרָה בֵּין שֶׁרָאָה קְרִי לְאוֹנְסוֹ בֵּין לִרְצוֹנוֹ עַד שֶׁיִּטְבֹּל. וְלֹא מִפְּנֵי טֻמְאָה וְטָהֳרָה שֶׁאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְצוּיִין אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶן כְּתַרְנְגוֹלִים:
מְהַרְהֵר. קְרִיאַת שְׁמַע בְּלִבּוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא:
וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. וַאֲפִלּוּ בְּהִרְהוּר, כֵּיוָן דִּבְרָכוֹת לָאו דְּאוֹרַיְתָא לֹא אַצְרְכוּהוּ רַבָּנָן:
וְעַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו. דְּחִיּוּבָא דְאוֹרַיְתָא הוּא:
וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו. דְּלָאו חִיּוּבָא דְאוֹרַיְתָא הִיא. וּכְבָר נִפְסְקָה הַהֲלָכָה דְּבִטְּלוּהָ לִטְבִילוּתָא, וּבַעֲלֵי קֶרְיִין קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע כְּדַרְכָּן וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּמִתְפַּלְּלִין וּמְבָרְכִין כָּל הַבְּרָכוֹת וְאֵין מְעַרְעֵר בַּדָּבָר: