אור ברסלב

ברטנורא על משנה ברכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ג

פרק ב

משנה א

מִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו. אֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים שֶׁחַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם, מֻטָּל עָלָיו לְקָבְרוֹ:

פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע. מִשּׁוּם דְּטָרִיד טִרְדָּא דְמִצְוָה:

וְחִלּוּפֵיהֶן. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמִּתְחַלְּפִין לְפִי שֶׁהַכֹּל רוֹצִים לִזְכֹּת בַּמִּצְוָה:

אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה. הַמְּזֻמָּנִים לְנָשְׂאָהּ כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַמִּטָּה אֶצְלָם:

וְאֶת שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה. כְּלוֹמַר בֵּין אוֹתָם שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וּבֵין אוֹתָם שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה, אִם הַמִּטָּה צְרִיכָה לָהֶם לְשֵׂאתָהּ, פְּטוּרִים:

וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן. כְּגוֹן הַהוֹלְכִים לְלַוּוֹת אֶת הַמֵּת לִכְבוֹדוֹ בִּלְבָד, חַיָּבִין:

אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִים מִן הַתְּפִלָּה. דְּלָאו דְּאוֹרַיְתָא הִיא כְּמוֹ קְרִיאַת שְׁמַע. וְאִיכָּא דְאָמְרֵי מִפְּנֵי שֶׁהִיא צְרִיכָה כַּוָּנָה יְתֵרָה:

משנה ב

לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר. פָּרָשָׁה אַחַת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע:

לַשּׁוּרָה. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת סְבִיב הָאָבֵל לְנַחֲמוֹ בְּשׁוּבָם מִן הַקֶּבֶר:

וְאִם לָאו. שֶׁהָיָה הַדֶּרֶךְ קָרוֹב מִן הַקֶּבֶר עַד הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹשִׂים הַשּׁוּרָה, וְאֵין פְּנַאי לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה:

הַפְּנִימִים. הָרוֹאִים הָאֲבֵלִים:

וְהַחִיצוֹנִים. שֶׁאֵינָם רוֹאִים פְּנֵי הָאֲבֵלִים:

משנה ג

נָשִׁים וַעֲבָדִים פְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא, וְכָל מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת, סַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא לְחַיְּבָן הוֹאִיל וְאִית בָּהּ מַלְכוּת שָׁמַיִם, קָא מַשְׁמָע לָן. וּתְפִלִּין מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא הֵן, דְּלַיְלָה וְשַׁבָּת לָאו זְמַן תְּפִלִּין נִינְהוּ, וְסַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הוֹאִיל וְאִתְקַשׁ תְּפִלִּין לִמְזוּזָה, נָשִׁים נִתְחַיְּבוּ, קָא מַשְׁמָע לָן:

קְטַנִּים. אֲפִלּוּ קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ לֹא הִטִּילוּ עַל אָבִיו לְחַנְּכוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מָצוּי תָּמִיד אֶצְלוֹ בְּעוֹנַת קְרִיאַת שְׁמַע. וְלֹא בִתְפִלִּין, מִשּׁוּם דִּסְתָם קָטָן אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלָּיו שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶן:

וְחַיָּבִין בִּתְפִלָּה. דִּתְפִלָּה רַחֲמֵי הִיא, וּמִדְּרַבָּנָן הִיא, וְתִקְּנוּהָ אַף לְנָשִׁים וּלְחַנֵּךְ בָּהּ הַקְּטַנִּים:

וּבִמְזוּזָה. דְּמַהוּ דְתֵימָא הוֹאִיל וְאִתְקַשׁ לְתַלְמוּד תּוֹרָה, כִּי הֵיכִי דְנָשִׁים פְּטוּרוֹת מִתַּלְמוּד תּוֹרָה דִּכְתִיב (דברים יא) וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם, וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם, הָכִי נַמִּי נִפְטְרוּ מִמְּזוּזָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמָן גְּרָמָא, קָא מַשְׁמָע לָן:

וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן. מִבַּעְיָא לָן אִי חַיָּבוֹת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִדְּאוֹרַיְתָא כֵּיוָן דִּכְתִיב (שם ח) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, הַוְיָא לֵיהּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמָן גְּרָמָא, אוֹ שֶׁמָּא אֵין חַיָּבוֹת מִדְּאוֹרַיְתָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב (שם) עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ, וְהָאָרֶץ לֹא נִתְּנָה לִנְקֵבוֹת. וְלֹא אִפְשִׁיטָא:

משנה ד

בַּעַל קֶרִי. עֶזְרָא תִּקֵּן שֶׁלֹּא יִקְרָא בַּעַל קֶרִי בַּתּוֹרָה בֵּין שֶׁרָאָה קְרִי לְאוֹנְסוֹ בֵּין לִרְצוֹנוֹ עַד שֶׁיִּטְבֹּל. וְלֹא מִפְּנֵי טֻמְאָה וְטָהֳרָה שֶׁאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְצוּיִין אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶן כְּתַרְנְגוֹלִים:

מְהַרְהֵר. קְרִיאַת שְׁמַע בְּלִבּוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא:

וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. וַאֲפִלּוּ בְּהִרְהוּר, כֵּיוָן דִּבְרָכוֹת לָאו דְּאוֹרַיְתָא לֹא אַצְרְכוּהוּ רַבָּנָן:

וְעַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו. דְּחִיּוּבָא דְאוֹרַיְתָא הוּא:

וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו. דְּלָאו חִיּוּבָא דְאוֹרַיְתָא הִיא. וּכְבָר נִפְסְקָה הַהֲלָכָה דְּבִטְּלוּהָ לִטְבִילוּתָא, וּבַעֲלֵי קֶרְיִין קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע כְּדַרְכָּן וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּמִתְפַּלְּלִין וּמְבָרְכִין כָּל הַבְּרָכוֹת וְאֵין מְעַרְעֵר בַּדָּבָר:

משנה ה

לֹא יַפְסִיק. תְּפִלָּתוֹ לְגַמְרֵי אֶלָּא יְקַצֵּר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה:

וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה. שֶׁהַוָּתִיקִין מְדַקְדְּקִים עַל עַצְמָן לִגְמֹר אוֹתָהּ עִם הָנֵץ הַחַמָּה, דִּכְתִיב (תהלים עב) יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ:

יִתְכַּסֶּה בַּמַּיִם. וְדַוְקָא מַיִם עֲכוּרִים שֶׁאֵין לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה, אֲבָל צְלוּלִים לֹא:

בַּמַּיִם הָרָעִים. מַיִם סְרוּחִים:

בְּמֵי הַמִּשְׁרָה. מַיִם שֶׁשּׁוֹרִין בָּהֶם פִּשְׁתָּן:

עַד שֶׁיַטִּיל לְתוֹכָן מָיִם. חֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְלֹא יִקְרָא אֵצֶל מֵי רַגְלַיִם עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכָן מַיִם, וְשִׁעוּר הַמַּיִם שֶׁיַטִּיל לְמֵי רַגְלַיִם שֶׁל פַּעַם אַחַת, רְבִיעִית:

וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶם. מִן הַמֵּי רַגְלַיִם שֶׁלֹּא הִטִּיל לְתוֹכָן מַיִם, וּמִן הַצּוֹאָה:

אַרְבַּע אַמּוֹת. וְדַוְקָא כְּשֶׁהוּא לִצְדָדִים אוֹ לְאַחֲרָיו אֲבָל לְפָנָיו מַרְחִיק כִּמְלֹא עֵינָיו:

משנה ו

זָב שֶׁרָאָה קְרִי. אַף עַל פִּי שֶׁטָּמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה מִשּׁוּם זִיבָה וְאֵין טְבִילָה זוֹ מְטַהַרְתּוֹ, אֲפִלּוּ הָכִי צָרִיךְ טְבִילָה לְדִבְרֵי תוֹרָה כְּתַקָּנַת עֶזְרָא מִשּׁוּם קְרִי. וְכֵן נִדָּה אִם בָּאָה לְהִתְפַּלֵּל וּפוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע הֲרֵי הִיא כְּבַעַל קְרִי. וְשִׁכְבַת זֶרַע מְטַמֵּא הָאִשָּׁה בִּפְלִיטָתוֹ כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ, וּלְאַחַר מִכָּאן כְּבָר הִסְרִיחַ בְּגוּפָהּ וְאֵין רָאוּי עוֹד לִהְיוֹת וָלָד נוֹצָר מִמֶּנּוּ. וְהָכִי פֵּרוּשׁוֹ נִדָּה שֶׁפָּלְטָה עַתָּה תַּשְׁמִישׁ שֶׁשִּׁמְּשָׁה אֶתְמוֹל קֹדֶם שֶׁרָאֲתָה וְהַמְּשַׁמֶּשֶׁת מִטָּתָהּ שֶׁרָאֲתָה נִדָּה אַחַר שֶׁשִּׁמְּשָׁה צְרִיכִין טְבִילָה:

וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. אַף בִּמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה פָּטַר רַבִּי יְהוּדָה, וְאַף עַל גַּב דְּמֵעִיקָרָא בַּת טְבִילָה הֲוָת וְאִיכָּא לְמֵימַר דְּלֹא פָּקְעָא חוֹבַת טְבִילָה מִנָּהּ. וּכְבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל דְּבִטְּלוּהָ לִטְבִילוּתָא מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה תַּקָּנָה שֶׁאֵין רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה