אור ברסלב

ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ט · משנה ח

משנה ז

הָכִי גָּרְסִינַן יָצְאוּ שְׁנַיִם כְּאֶחָד מוֹנֶה אוֹתָן שְׁנַיִם שְׁנָיִם. מְנָאָן אֶחָד, תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מְקֻלְקָלִין. יָצְאוּ שְׁנַיִם כְּאֶחָד זֶה אֵצֶל זֶה בְּרֹחַב הַפֶּתַח וּמָנָה אוֹתָן זוּג אֶחָד, מוֹנֶה כֻּלָּן שְׁנַיִם שְׁנַיִם זוּג זוּג, וְהַזּוּג הָעֲשִׂירִי קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר. וְהוּא הַדִּין אִם מְנָאָן שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה:

מְנָאָן אֶחָד. לַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ מָנָה אֶחָד, וְלַשְּׁלִישִׁי שֵׁנִי וְלָרְבִיעִי שְׁלִישִׁי:

תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מְקֻלְקָלִים. לְפִי שֶׁהַתְּשִׁיעִי בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ הוּא עֲשִׂירִי בֶּאֱמֶת, וַעֲשִׂירִי בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ הוּא אַחַד עָשָׂר, וּמִשּׁוּם הָכִי הֲווּ מְקֻלְקָלִים וְיִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ. וְלֹא דָּמוּ לְקָרָא לָעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי וּלְאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי, דַּעֲשִׂירִי מַעֲשֵׂר וְאַחַד עָשָׂר קָרֵב שְׁלָמִים, דְּהָתָם נְפַק אֶחָד אֶחָד וְכִי מָטֵי עֲשִׂירִי וְקַרְיֵהּ תְּשִׁיעִי וְלָאַחַד עָשָׂר קָרָא עֲשִׂירִי מִבְּרִיר לְכֻלֵּי עָלְמָא שֶׁהַתְּשִׁיעִי לְחֶשְׁבּוֹנוֹ הוּא עֲשִׂירִי לַבְּהֵמוֹת, וְהָעֲשִׂירִי אַחַד עָשָׂר, וְאִיהוּ הוּא דְּשִׁנָּה וְטָעָה, הִלְכָּךְ הָעֲשִׂירִי מַעֲשֵׂר גָּמוּר, וְהָאַחַד עָשָׂר קָרֵב שְׁלָמִים מִגְּזֵרַת מֶלֶךְ, כְּדִמְפָרֵשׁ לְקַמָּן. אֲבָל הָכָא דְּיָצְאוּ שְׁנַיִם בִּתְחִלָּה בְּיַחַד וְלֹא מִבְּרִיר עֲשִׂירִי, שֶׁהוּא קוֹרֵא תְּשִׁיעִי דִּלְהָוֵי עֲשִׂירִי, לָאו מַעֲשֵׂר גָּמוּר הוּא מֵאֵלָיו, וְכִדְאָמַר אִיהוּ נַמִּי לֹא הָוֵי, הִלְכָּךְ מְקֻלְקָלִים:

שְׁלָשְׁתָּן מְקֻדָּשִׁים. דִּכְתִיב (ויקרא כז) וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר, לְרַבּוֹת תְּשִׁיעִי וְאַחַד עָשָׂר. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁמִינִי וּשְׁבִיעִי, אָמַרְתְּ, הוֹאִיל וְהוּא קָדוֹשׁ וְטָעוּתוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, מַה הוּא אֵינוֹ קָדוֹשׁ אֶלָּא בְּסָמוּךְ לוֹ, כְּלוֹמַר הָעֲשִׂירִי עַצְמוֹ הַסָּמוּךְ אֵצֶל גּוּפוֹ, אַף טָעוּתוֹ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת אֶלָּא בְּסָמוּךְ לָעֲשִׂירִי, דְּהַיְנוּ תְּשִׁיעִי מִלְּפָנָיו וְאַחַד עָשָׂר מֵאַחֲרָיו:

וְכִי יֵשׁ תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְמוּרָה. סָבַר רַבִּי יְהוּדָה דְּהַאי אַחַד עָשָׂר הָוֵי תְּמוּרָה, דְּהַאי דְּקַרְיֵהּ עֲשִׂירִי כְּמַאן דְּאָמַר תְּהֵא תַּחַת הָעֲשִׂירִי דָּמֵי, וְאֵין תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה דִּכְתִיב (שם) וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ, וְלֹא תְּמוּרַת תְּמוּרָתוֹ:

אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר. אֵינָהּ תְּמוּרָה. אֵין הָאַחַד עָשָׂר תְּמוּרַת הָעֲשִׂירִי, שֶׁאִם הָיָה תְּמוּרָה לֹא הָיָה קָרֵב, דִּתְמוּרַת מַעֲשֵׂר אֵינָהּ קְרֵבָה, דִּכְתִיב (במדבר יח) לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם, הֵם קְרֵבִין וְלֹא תְּמוּרָתָן, וּבִבְכוֹר כְּתִיב, וְיָלְפִינַן מַעֲשֵׂר מִנֵּיהּ. וַהֲלָכָה שֶׁאֵין הָאַחַד עָשָׂר עוֹשֶׂה תְּמוּרָה:

כֹּל שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי מִמֶּנּוּ. דְּכָל הֵיכָא דְּקָרָא לָעֲשִׂירִי עֲשִׂירִי, תּוּ לֹא מִקְדַּשׁ אַחַד עָשָׂר בְּמַאי דְּקָרֵי לֵיהּ עֲשִׂירִי:

סוף הספר

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה