ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ב
כִּמְלֹא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה. כְּמוֹ שֶׁיְּכוֹלוֹת לְהִשְׁתַּמֵּר בְּרוֹעֶה אֶחָד כְּשֶׁהַבְּהֵמוֹת רוֹעוֹת מִתְרַחֲקוֹת זוֹ מִזּוֹ. וְהַיְנוּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מִיל, דִּבְהָכִי שָׁלְטָא עֵינָא דְּרוֹעֶה. וְאִם יֵשׁ לוֹ חָמֵשׁ בְּהֵמוֹת בִּכְפָר זֶה וְחָמֵשׁ בִּכְפָר אַחֵר רָחוֹק זֶה מִזֶּה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מִיל, מְבִיאָן לְתוֹךְ דִּיר אֶחָד וּמְעַשְּׂרָן. וְאִם רְחוֹקוֹת יוֹתֵר, פְּטוּרוֹת. דְּאָמַר קְרָא (ירמיה לג) תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה, מַשְׁמַע אִם יְכוֹלוֹת לְהִמָּנוֹת בְּרוֹעֶה אֶחָד מִקְּרֵי צֹאן, וְתַעֲבֹרְנָה תַּחַת הַשֵּׁבֶט לְהִתְעַשֵּׂר, וְאִי לֹא לֹא:
שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל אֵינָן מִצְטָרְפִין. מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמַתְנֵי בְּסָמוּךְ שֶׁאִם הָיָה לוֹ עֵדֶר בְּאֶמְצַע, אוֹתָן הָאֶמְצָעִיּוֹת מְצָרְפוֹת אֶת הַצְּדָדִים, לְהָכִי תָּנֵי שֶׁאִם הַצְּדָדִים רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל אֵין הָאֶמְצָעִי מְצָרְפָן:
מֵבִיא וּמְעַשְּׂרָן בָּאֶמְצָע. לָאו [מֵבִיא] בָּאֶמְצַע מַמָּשׁ קָאָמַר:
הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק. שֶׁאִם הָיוּ לוֹ חָמֵשׁ בְּהֵמוֹת מִכָּאן וְחָמֵשׁ בְּהֵמוֹת מִכָּאן וְיַרְדֵּן בְּאֶמְצַע, אֵין מִצְטָרְפִין וּפְטוּרוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: