ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה א
מַעְשַׂר בְּהֵמָה. כָּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשֵּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹדֶשׁ. וּמַקְרִיבִים חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וּשְׁאָר הַבָּשָׂר נֶאֱכָל לַבְּעָלִים טְהוֹרִים בִּירוּשָׁלַיִם כְּדִין שְׁלָמִים. וְאִם בַּעַל מוּם הוּא, אוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּטֻמְאָה בְּכָל מָקוֹם:
בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת. וְהָאִידְנָא אַמּוּר רַבָּנָן דְּלֹא לִיפְרְשׁוּ מַעֲשַׂר בְּהֵמָה, מִשּׁוּם תַּקָּלָה, דְּאֵין לָנוּ בַּיִת לְהַקְרִיבָהּ וְצָרִיךְ לְשַׁהוֹיַהּ עַד שֶׁתִּפֹּל בָּהּ מוּם וְאָתֵי בָּהּ לִידֵי תַּקָּלָה דְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה, אוֹ שֶׁמָּא יִשְׁחָטֶנָּה בְּלֹא מוּם:
אֲבָל לֹא בְמֻקְדָּשִׁין. כְּגוֹן קָדָשִׁים קַלִּים, דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר מָמוֹן בְּעָלִים נִינְהוּ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא לִיעַשַּׂר, קָא מַשְׁמַע לָן וְהָיָה קֹדֶשׁ אָמַר רַחְמָנָא, וְלֹא שֶׁכְּבָר קָדוֹשׁ:
בַּכְּבָשִׂים וְעִזִּים. כְּלוֹמַר וְנוֹהֵג בַּכְּבָשִׂים וּבָעִזִּים:
וּמִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶּה. מִדְּרַבֵּי רַחְמָנָא וָצֹאן, דְּמַשְׁמַע כָּל צֹאן מִין אֶחָד חֲשִׁיב לֵיהּ לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר:
בֶּחָדָשׁ. שֶׁנּוֹלְדוּ לְאַחַר רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעֲשַׂר בְּהֵמָה:
וּבַיָּשָׁן. שֶׁנּוֹלְדוּ קֹדֶם אֱלוּל:
וְאֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וּמִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ. דִּכְתִיב עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר, בִּשְׁתֵּי מַעַשְׂרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶחָד מַעֲשַׂר בְּהֵמָה וְאֶחָד מַעֲשַׂר דָּגָן, מַה מַּעֲשַׂר דָּגָן מֵחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן לֹא דְּהָא כְּתִיב (דברים יד) שָׁנָה שָׁנָה, דְּמַשְׁמַע וְלֹא מִשָּׁנָה זוֹ עַל שָׁנָה אַחֶרֶת, אַף מַעֲשַׂר בְּהֵמָה מֵחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן לֹא: