ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה יא
לָעַרְקוֹב. לַקֶּשֶׁר הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא מְקוֹם חִבּוּר הַיָּרֵךְ עִם הַשּׁוֹק. וּכְנֶגְדּוֹ בַגָּמָל נִכָּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְנֶגֶד אַרְכּוּבָה עֶלְיוֹנָה זוֹ עֶצֶם בּוֹלֵט לַחוּץ:
כָּל מַרְבִּית הָעֲגָלִים כֵּן. כָּל תַּרְבּוּת עֲגָלִים וּמִנְהָגָן שֶׁיְּהֵא זְנָבָן מַגִּיעַ לְעַרְקוֹב [הִלְכָּךְ בְּצִיר מֵהָכִי הָוֵי מוּמָא], וּכְשֶׁהֵן גְּדֵלוֹת נִמְתָּחוֹת עַד לְמַטָּה:
שֶׁבְּאֶמְצַע הַיָּרֵךְ. הוּא הַקְּפִיץ הָעֶלְיוֹן שֶׁפֵּרַשְׁתִּי דִכְנֶגְדּוֹ בַגָּמָל נִכָּר:
עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר. אַף עַל גַּב דִּתְנַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר, הָדַר תַּנְיֵהּ הָכָא. מִשּׁוּם דִּתְנַן שְׁלֹשָׁה הוֹסִיף וְכוּ' וְאָמְרוּ לוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת אֵלּוּ, הֲדַר וְכַלְלִינְהוּ לוֹמַר שֶׁאַף עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִים: