ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
חֲוַרְוַד. כְּמִין טִפִּין לְבָנוֹת בָּעַיִן. תַּרְגּוּם לָבָן, חִיוַר:
וְהַמַּיִם. הַיּוֹרְדִים אֶל הָעַיִן וּמוֹנְעִים הָרְאוּת:
הַקְּבוּעִים. אַתַּרְוַיְהוּ קָאֵי, אַחֲוַרְוָד וְהַמַּיִם:
בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים יוֹם. בְּכָל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה יוֹם שֶׁהוּא שְׁלִישׁ הַזְּמַן שֶׁל שְׁמוֹנִים יוֹם בְּקֵרוּב בּוֹדְקִים אוֹתוֹ אִם הָלַךְ הַחֲוַרְוָד. וְאִם הָלַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר, מוֹנִין לוֹ שְׁמוֹנִים יוֹם מִיּוֹם שֶׁחָזַר. וְאֵין הַחֲוַרְוָד קָבוּעַ עַד שֶׁיַּעֲמֹד שְׁמוֹנִים יוֹם. וְאִי לֹא בְּדָקוּהוּ בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא הַחֲוַרְוָד שָׁם בְּיוֹם שְׁמוֹנִים לֹא הָוֵי מוּם, דְּשֶׁמָּא בֵּינְתַיִם הָלַךְ וְחָזַר. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס:
אֵלּוּ הֵן הַמַּיִם הַקְּבוּעִים. כְּלוֹמַר בְּמַאי יָדְעִינַן אִי קְבוּעִים אוֹ עוֹבְרִים:
אָכַל לַח וְיָבֵשׁ שֶׁל גְּשָׁמִים. אִם הֶאֱכִילוּהוּ לִרְפוּאָה תֶּבֶן וְחָצִיר שֶׁקּוֹרִין פיינ"ו בְּלַעַ"ז:
לַח. הַגָּדֵל בַּאֲדָר וַחֲצִי נִיסָן:
וְיָבֵשׁ. הַגָּדֵל בֶּאֱלוּל וַחֲצִי תִשְׁרֵי:
שֶׁל גְּשָׁמִים. הַיְנוּ שֶׁגָּדֵל בִּשְׂדֵה בֵית הַבַּעַל. וּמַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, אָכַל לַח וְיָבֵשׁ שֶׁל גְּשָׁמִים הֲרֵי זֶה מוּם, שֶׁל בֵּית הַשְּׁלָחִין אֵינוֹ מוּם. וְדִגְשָׁמִים נַמִּי, אָכַל יָבֵשׁ וְאַחַר כָּךְ אָכַל לַח אֵינוֹ מוּם, עַד שֶׁיֹּאכַל יָבֵשׁ אַחַר הַלַּח:
שֶׁל בֵּית הַשְּׁלָחִין. אֶרֶץ הַצְּרִיכָה לְהַשְׁקוֹת לֹא הָוֵי רְפוּאָה, וְלֹא בָּדְקִינַן בֵּיהּ:
אָכַל יָבֵשׁ וְאַחַר כָּךְ לַח. לִרְפוּאָה, אֵין זוֹ רְפוּאָתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְרַפֵּא בְכָךְ אֵינוֹ מוּם:
עַד שֶׁיֹּאכַל יָבֵשׁ אַחַר הַלָּח. זוֹ הִיא דֶּרֶךְ רְפוּאָתוֹ, תֶּבֶן וְחָצִיר הַגָּדֵל בַּאֲדָר וַחֲצִי נִיסָן מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בַּאֲדָר וַחֲצִי נִיסָן, וְתֶבֶן וְחָצִיר הַגָּדֵל בֶּאֱלוּל וַחֲצִי תִשְׁרֵי מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בֶּאֱלוּל וַחֲצִי תִשְׁרֵי. דְּלֹא שָׁחְטִינַן לֵיהּ עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו כָּל יְמֵי הַקַּיִץ וְיִבְדֹּק בִּשְׁנֵיהֶם, וְאִם לֹא נִתְרַפֵּא הָוֵי מוּם. וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאכַל מֵהֶם לֹא פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת בְּכָל סְעֻדָּה וּסְעֻדָּה כָּל שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בִּתְחִלַּת הַסְּעֻדָּה וּלְאַחַר שֶׁשָּׁתָה, וְלֹא יִהְיֶה כָּפוּת בְּשָׁעָה שֶׁאוֹכֵל הָעֲשָׂבִים הַלָּלוּ לִרְפוּאָה, וְלֹא יִהְיֶה יְחִידִי אֶלָּא עִם חֲבֵרָיו, בַּשָּׂדֶה וְלֹא בְתוֹךְ הָעִיר. וְאִם שָׁלְמוּ כָּל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ וְלֹא נִתְרַפֵּא הָוֵי מוּם וְשׁוֹחֲטִין עָלָיו: