ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ב
רִיס שֶׁל עַיִן. עַפְעַף שֶׁל עַיִן:
הֲרֵי בְעֵינָיו. כְּלוֹמַר הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ בְּעֵינָיו:
דַּק. טיל"א בְּלַעַ"ז:
חִלָּזוֹן נָחָשׁ. הַיְנוּ חִלָּזוֹן הַיְנוּ נָחָשׁ, וְקוֹרֵהוּ נָחָשׁ שֶׁעָשׂוּי מְנֻמָּר כְּנָחָשׁ. וְהוּא בָּשָׂר נוֹסָף הַנִּמְשָׁךְ וְחוֹפֶה קְצָת מִן הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן, וְקוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי טפר"א, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרִין לַצִּפֹּרֶן טַפְרָא, לְפִי שֶׁהוּא חוֹפֶה אֶת הָעַיִן כְּדֶרֶךְ שֶׁהַצִּפֹּרֶן חוֹפָה בְשַׂר הָאֶצְבַּע:
וְעֵנָב. שֶׁיֵּשׁ בְּעֵינוֹ כְגַרְגִּיר שֶׁל עֵנָב:
לָבָן הַפּוֹסֵק בַּסִּירָא. סִירָא הַיְנוּ שׁוּרָה שֶׁבָּעַיִן סְבִיב הַשָּׁחֹר שֶׁמִּשָּׁם מַרְאִית הָעַיִן בָּאָה. וְאִם חוּט לָבָן יוֹצֵא מִן הַלָּבָן שֶׁבָּעַיִן וּפוֹסֵק אוֹתָהּ שׁוּרָה וְנִכְנָס בַּשָּׁחֹר הָוֵי מוּם:
שָׁחֹר וְנִכְנָס בַּלָּבָן. אִם חוּט אֶחָד שָׁחֹר יוֹצֵא מִן הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן וּפוֹסֵק בַּסִּירָא וְנִכְנָס בַּלָּבָן:
אֵינוֹ מוּם שֶׁאֵין מוּמִין בַּלָּבָן. דְּלָאו עַיִן הוּא אֶלָּא שֻׁמַּן הָעַיִן: