ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ד
עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מַתִּיר. הַצֶּמֶר בַּהֲנָאָה לַכֹּהֵן:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. דְּאִי שָׁרֵית לֵיהּ צֶמֶר הַנּוֹשֶׁרֶת מֵחַיִּים אָתֵי לְאַשְׁהוֹיֵי לַבְּכוֹר כְּדֵי שֶׁתַּשִּׁיר צִמְרוֹ כָּל שָׁעָה, וְאָתֵי בָהּ לִידֵי תַקָּלָה שֶׁיִּגְזֹז וְיַעֲבֹד בּוֹ, וּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין אֲסִירֵי בְגִזָּה וַעֲבוֹדָה דִּכְתִיב תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָּשָׂר, תִּזְבַּח וְלֹא גִזָּה:
לֹא בָזֶה הִתִּיר עֲקַבְיָא. כְּלוֹמַר לֹא בָזֶה עֲקַבְיָא מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִים, דְּבִשְׁחָטוֹ דִּבְרֵי הַכֹּל שָׁרֵי, דְּמִגּוֹ דִמְהַנְּיָא שְׁחִיטָה לַצֶּמֶר הַמְחֻבָּר בּוֹ לְהַתִּירוֹ לְאַחַר שְׁחִיטָה מְהַנְּיָא נַמִּי לְתָלוּשׁ וּמֻנָּח בַּחַלּוֹן. וְלֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְמֵת, דְּאוֹתוֹ צֶמֶר הַמְחֻבָּר בּוֹ טָעוּן קְבוּרָה, עֲקַבְיָא מַתִּיר לַצֶּמֶר שֶׁנָּשַׁר מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהוּא בַּחַיִּים, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַשְׁהֶנּוּ כְּדֵי לֵהָנוֹת בַּצֶּמֶר שֶׁנּוֹשֵׁר מִמֶּנּוּ כָּל שָׁעָה וְאָתֵי לְמֶעֱבַד בֵּיהּ גִּזָּה וַעֲבוֹדָה. וּפְסַק הַהֲלָכָה, דַּאֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁחִיטָה צֶמֶר שֶׁנָּשַׁר מִמֶּנּוּ בַּחַיִּים אָסוּר:
צֶמֶר הַמְדֻבְלָל. שֶׁלֹּא נִתְלַשׁ לְגַמְרֵי אֲבָל מְחֻבָּר הוּא עִם הַצֶּמֶר וְאֵינוֹ נוֹפֵל:
אֶת שֶׁנִּרְאֶה עִם הַגִּזָּה. כְּשֶׁיִּשְׁחָטֶנּוּ וְגוֹזְזוֹ לְאַחַר שְׁחִיטָה, וִיהֵא הַצֶּמֶר הַמְדֻבְלָל נִבְלָל עִם שְׁאָר הַגִּזָּה וְאֵינוֹ נִרְאֶה כְמֻפְרָשׁ מִמֶּנָּה, מֻתָּר כִּשְׁאָר הַגִּזָּה:
וְשֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִם הַגִּזָּה. שֶׁיָּצָא חוּץ יוֹתֵר מִדַּאי וְנִכָּר לַכֹּל (שמדבלל) [שֶׁמֻּבְדָּל] מִן הַגִּזָּה:
אָסוּר. כְּמִי שֶׁנָּשַׁר לְגַמְרֵי קֹדֶם שְׁחִיטָה. וּסְתָמָא כְרַבָּנָן דִּפְלִיגֵי עֲלֵיהּ דַּעֲקַבְיָא דְהִלְכָתָא כְוָתַיְהוּ: