ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג
משנה א
הַלּוֹקֵחַ. עֵז בַּת שְׁנָתָהּ. שֶׁיָּלְדָה בְתוֹךְ שְׁנָתָהּ:
וַדַּאי. אוֹתוֹ הַוָּלָד לַכֹּהֵן, דְּקֹדֶם לָכֵן לֹא יָלְדָה:
סָפֵק. יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם וְיֵאָכֵל בְּמוּמוֹ לַבְּעָלִים. וְאִם סְפֵק פֶּטֶר חֲמוֹר הוּא, מַפְרִישׁ טָלֶה וְהוּא שֶׁלּוֹ:
טִנּוּף. אֲבַעְבּוּעוֹת שֶׁל דָּם שֶׁפּוֹלֶטֶת הַבְּהֵמָה. וּמַרְאִים אוֹתָן לְרוֹעֶה חָכָם וּמַכִּיר בָּהֶן אִם הֵן מֵחֲמַת הֵרָיוֹן שֶׁהִפִּילָה וְשֶׁמָּא טִנְּפָה בְתוֹךְ שְׁנָתָהּ דַּהֲוֵי סְפֵק וָלָד וְנִפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה, הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ עֵז בַּת שְׁנָתָהּ סָפֵק הוּא:
שִׁלְיָא. כְּמִין כִּסּוּי עַל הָעֻבָּר שֶׁהָעֻבָּר מֻנָּח בָּהּ:
שָׁפִיר. לְמַעְלָה מִן הַשִּׁלְיָא קְרוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּם נִקְרָשׁ וְהוּא קָרוּי שָׁפִיר. וְרַבּוֹתַי פֵּרְשׁוּ, חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צוּרַת אָדָם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְפִיכָךְ נִקְרֵאת שָׁפִיר, לְפִי שֶׁעֲשׂוּיָה כִשְׁפוֹפֶרֶת:
שֶׁשָּׁפְעָה חֲרָרַת דָּם. שֶׁהִפִּילָה חֲתִיכָה דָם:
הֲרֵי זוֹ תִקָּבֵר. לְהוֹדִיעַ שֶׁנִּפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה. שֶׁהָרוֹאֶה שֶׁקּוֹבְרִים אוֹתָהּ יוֹדֵעַ שֶׁהַבָּא אַחֲרָיו אֵינוֹ קָדוֹשׁ בַּבְּכוֹרָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא וּכְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב:
משנה ב
אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא בְנָהּ שֶׁל אַחֶרֶת הָיָה. שֶׁיְּהֵא הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר סָפֵק דְּנֵימָא הַךְ בְּהֵמָה לֹא יָלְדָה מֵעוֹלָם אֶלָּא שֶׁאָהֲבָה אֶת זֶה בֶּן חֲבֶרְתָּהּ, וְאִי מִשּׁוּם דְּאִית לָהּ חָלָב, הָא אִיכָּא מִעוּטָא דְּחוֹלְבוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן יוֹלְדוֹת, הָא וַדַּאי לֹא אָמְרִינַן, אֶלָּא בְנָהּ הוּא וּפְטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה:
מַבְכִּירוֹת. בַּחוּרוֹת שֶׁלֹּא יָלְדוּ עַד עַכְשָׁיו:
אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא בְנָהּ שֶׁל זוֹ בָא לוֹ אֵצֶל זוֹ. דְּלֵחוּשׁ לְכֻלְּהוּ בִּסְפֵק בְּכוֹרוֹת, אֶלָּא וַדַּאי אוֹתָן הַכְּרוּכִין אַחַר הַמַּבְכִּירוֹת הָווּ בְּכוֹרוֹת וַדָּאִין, וְהַכְּרוּכִין אַחַר שֶׁאֵין מַבְכִּירוֹת הָווּ פְּשׁוּטִין וַדָּאִין. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
משנה ג
עוֹשֶׂה מָקוֹם בְּקוֹפִיץ. גָּרְסִינַן. וּבַגְּמָרָא [דַּף כה] מְפָרֵשׁ, תָּנֵי לְקוֹפִיץ, כְּלוֹמַר לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ שֶׁל קוֹפִיץ תּוֹלֵשׁ שֵׂעָר שֶׁל צַוָּאר. וְאֵין כָּאן מִשּׁוּם לֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ, דִּתְלִישָׁה בַּיָּד לָאו גְּזִיזָה הִיא. אֲבָל בִּכְלִי וַדַּאי אָסוּר:
וְכֵן מֻתָּר לִתְלֹשׁ אֶת הַשֵּׂעָר. וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה, לְהַרְאוֹת בּוֹ לְחָכָם מְקוֹם הַמּוּם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשֻׁלָּם:
משנה ד
עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מַתִּיר. הַצֶּמֶר בַּהֲנָאָה לַכֹּהֵן:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. דְּאִי שָׁרֵית לֵיהּ צֶמֶר הַנּוֹשֶׁרֶת מֵחַיִּים אָתֵי לְאַשְׁהוֹיֵי לַבְּכוֹר כְּדֵי שֶׁתַּשִּׁיר צִמְרוֹ כָּל שָׁעָה, וְאָתֵי בָהּ לִידֵי תַקָּלָה שֶׁיִּגְזֹז וְיַעֲבֹד בּוֹ, וּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין אֲסִירֵי בְגִזָּה וַעֲבוֹדָה דִּכְתִיב תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָּשָׂר, תִּזְבַּח וְלֹא גִזָּה:
לֹא בָזֶה הִתִּיר עֲקַבְיָא. כְּלוֹמַר לֹא בָזֶה עֲקַבְיָא מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִים, דְּבִשְׁחָטוֹ דִּבְרֵי הַכֹּל שָׁרֵי, דְּמִגּוֹ דִמְהַנְּיָא שְׁחִיטָה לַצֶּמֶר הַמְחֻבָּר בּוֹ לְהַתִּירוֹ לְאַחַר שְׁחִיטָה מְהַנְּיָא נַמִּי לְתָלוּשׁ וּמֻנָּח בַּחַלּוֹן. וְלֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְמֵת, דְּאוֹתוֹ צֶמֶר הַמְחֻבָּר בּוֹ טָעוּן קְבוּרָה, עֲקַבְיָא מַתִּיר לַצֶּמֶר שֶׁנָּשַׁר מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהוּא בַּחַיִּים, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַשְׁהֶנּוּ כְּדֵי לֵהָנוֹת בַּצֶּמֶר שֶׁנּוֹשֵׁר מִמֶּנּוּ כָּל שָׁעָה וְאָתֵי לְמֶעֱבַד בֵּיהּ גִּזָּה וַעֲבוֹדָה. וּפְסַק הַהֲלָכָה, דַּאֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁחִיטָה צֶמֶר שֶׁנָּשַׁר מִמֶּנּוּ בַּחַיִּים אָסוּר:
צֶמֶר הַמְדֻבְלָל. שֶׁלֹּא נִתְלַשׁ לְגַמְרֵי אֲבָל מְחֻבָּר הוּא עִם הַצֶּמֶר וְאֵינוֹ נוֹפֵל:
אֶת שֶׁנִּרְאֶה עִם הַגִּזָּה. כְּשֶׁיִּשְׁחָטֶנּוּ וְגוֹזְזוֹ לְאַחַר שְׁחִיטָה, וִיהֵא הַצֶּמֶר הַמְדֻבְלָל נִבְלָל עִם שְׁאָר הַגִּזָּה וְאֵינוֹ נִרְאֶה כְמֻפְרָשׁ מִמֶּנָּה, מֻתָּר כִּשְׁאָר הַגִּזָּה:
וְשֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִם הַגִּזָּה. שֶׁיָּצָא חוּץ יוֹתֵר מִדַּאי וְנִכָּר לַכֹּל (שמדבלל) [שֶׁמֻּבְדָּל] מִן הַגִּזָּה:
אָסוּר. כְּמִי שֶׁנָּשַׁר לְגַמְרֵי קֹדֶם שְׁחִיטָה. וּסְתָמָא כְרַבָּנָן דִּפְלִיגֵי עֲלֵיהּ דַּעֲקַבְיָא דְהִלְכָתָא כְוָתַיְהוּ: