ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ו
שֶׁנֶּאֱמַר הַזְּכָרִים לַה'. הַזְּכָרִים מַשְׁמַע שְׁנַיִם:
אִי אֶפְשָׁר. לְצַמְצֵם שֶׁיֵּצְאוּ שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶן כְּאֶחָד, אֶלָּא הָאֶחָד יָצָא תְחִלָּה וְלֹא יָדְעִינַן הֵי מִנַּיְהוּ:
בּוֹרֵר לוֹ אֶת הַיָּפֶה. דְּמִסְּתָמָא הַיָּפֶה וְהַבָּרִיא נָפַק בְּרֵישָׁא:
מְשַׁמְּנִים בֵּינֵיהֶן. הַבְּעָלִים וְהַכֹּהֵן אֵין לָהֶם יִתְרוֹן זֶה עַל זֶה בַּחֲלֻקָּתָן אֶלָּא הַשֻּׁמָּן, שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל נוֹטֵל הַשָּׁמֵן וּמֵנִיחַ הַכָּחוּשׁ לַכֹּהֵן, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
וְהַשֵּׁנִי. שֶׁנִּשְׁאַר לְיִשְׂרָאֵל, יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם וְאַחַר כָּךְ יֵאָכֵל, דִּסְפֵק בְּכוֹר הוּא, הִלְכָּךְ אֵינוֹ נִשְׁחָט תָּמִים. וּבְאוֹתוֹ שֶׁל כֹּהֵן לֹא צָרִיךְ לְמֵימַר, דְּוַדַּאי אֵינוֹ שׁוֹחֲטוֹ עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ מוּם, דְּבַזְּמַן הַזֶּה קָמַיְרֵי:
וְחַיָּב בַּמַּתָּנוֹת. הַיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּשְׁחָטֶנּוּ יִתֵּן לַכֹּהֵן הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִי בְכוֹר הוּא כֻלּוֹ לַכֹּהֵן, אִי לָאו בְּכוֹר הוּא חַיָּב בַּמַּתָּנוֹת:
וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר. דַּהֲוֵי כְאִלּוּ זָכָה בוֹ כֹהֵן וְהִגִּיעַ לְיָדוֹ וּכְשֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם נְתָנוֹ לְיִשְׂרָאֵל, וְנִמְצָא שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת, הוֹאִיל וְחָשְׁבִינַן לֵיהּ כְּאִלּוּ בָא מִיַּד כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יַחֲלֹקוּ. דְּהָדַר בֵּיהּ רַבִּי טַרְפוֹן מִמַּאי דְּאָמַר לְעֵיל דְּכֹהֵן בּוֹרֵר לוֹ אֶת הַיָּפֶה, וְסָבַר דְּמֵחַיִּים נַמִּי שָׁמִין אֶת שְׁנֵיהֶם בְּדָמִים וְחוֹלְקִים אֶת הַדָּמִים. דְּלִשְׁנֵיהֶן יֵשׁ חֵלֶק בִּשְׁנֵיהֶם, הִלְכָּךְ מֵת אֶחָד מֵהֶם יַחְלְקוּ אֶת הַחַי:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
זָכָר וּנְקֵבָה אֵין לַכֹּהֵן כְּלוּם. דְּשֶׁמָּא נְקֵבָה יָצָאתָה תְחִלָּה וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְהָכָא אֲפִלּוּ רַבִּי טַרְפוֹן מוֹדֶה, דְּהָתָם הוּא דְּקָא פָלֵיג מִשּׁוּם דְּוַדַּאי הָוֵי חַד לַכֹּהֵן הִלְכָּךְ יָפֶה כֹּחוֹ לַחֲלֹק בְּשָׁוֶה, אֲבָל הָכָא הֻרַע כֹּחוֹ דְּשֶׁמָּא לֹא שָׁיְכָא בְּכוֹרָה כְלָל. וּמִיהוּ יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְאַחַר כָּךְ יֹאכְלֶנּוּ, דְּסָפֵק הוּא: