ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
נוֹתֵן טָלֶה אֶחָד לַכֹּהֵן. בְּפִדְיוֹן. דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ חַד מִנַּיְהוּ בְּכוֹר:
זָכָר וּנְקֵבָה. וְאֵין יָדוּעַ אִם יָצָא זָכָר תְּחִלָּה וְהוּא בְכוֹר, אוֹ נְקֵבָה יָצְאָה תְחִלָּה וְאֵין כָּאן דִּין בְּכוֹרָה:
מַפְרִישׁ טָלֶה. מִשּׁוּם סָפֵק, וּמַפְקִיעַ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַפֶּטֶר חֲמוֹר:
וְהוּא לְעַצְמוֹ. שֶׁהוּא עַצְמוֹ יֹאכַל הַטָּלֶה וְלֹא יִתְּנֶנּוּ לַכֹּהֵן, דְּכֹהֵן הָוֵי מוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ, וְעָלָיו הָרְאָיָה לְהָבִיא עֵדִים שֶׁהַזָּכָר יָצָא תְחִלָּה. וְאִסּוּרָא לֵיכָּא, דַּאֲפִלּוּ פֶּטֶר חֲמוֹר גָּמוּר שֶׁפְּדָאוֹ בְשֶׂה שׁוּב אֵין קְדֻשָּׁה לֹא בוֹ וְלֹא בְּפִדְיוֹנוֹ, אֶלָּא גָזֵל הוּא דְּאִיכָּא אִם אֵינוֹ נוֹתֵן טָלֶה לַכֹּהֵן, דְּמָמוֹנוֹ הוּא, וְהָכָא לֵיכָּא גָּזֵל דְּסָפֵק הוּא:
שְׁתֵּי חֲמוֹרוֹת וְיָלְדוּ וְכוּ'. זָכָר וּנְקֵבָה, נוֹתֵן טָלֶה אֶחָד לַכֹּהֵן בִּשְׁבִיל הַזָּכָר. אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה, דַּחֲדָא יָלְדָה זָכָר וַחֲדָא יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה אוֹ אִי נַמִּי חֲדָא יָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים וְאַחַת יָלְדָה נְקֵבָה, נוֹתְנִים טָלֶה אֶחָד לַכֹּהֵן, דְּהָא חַד זָכָר אִיכָּא וַדַּאי בְּכוֹר, וְאַאִידָךְ דַּהֲוֵי סָפֵק דְּשֶׁמָּא הַנְּקֵבָה יָצְאָה תְחִלָּה מַפְרִישׁ טָלֶה וְהוּא לְעַצְמוֹ:
שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת. סָפֵק הֵן, דְּשֶׁמָּא כָּל חֲדָא יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה, וְשֶׁמָּא הַנְּקֵבוֹת יָצְאוּ תְחִלָּה, הִלְכָּךְ אֵין לַכֹּהֵן כָּאן כְּלוּם, אֶלָּא מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶם שְׁנֵי טְלָאִים לְאַפְקוֹעֵי לְאִסּוּרַיְהוּ וְהֵן לְעַצְמָן, כָּךְ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתַי. אֲבָל רַמְבַּ"ם סָבַר דְּאֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם וַאֲפִלּוּ טָלֶה לְעַצְמוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא בְכָל חַד מֵהָנָךְ סְפֵקֵי טוּבָא כְּשֶׁיָּלְדוּ שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר, שֶׁמָּא אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן יָלְדָה שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְהָאַחֶרֶת זָכָר, אוֹ שֶׁמָּא זוֹ יָלְדָה נְקֵבָה וְהָאַחֶרֶת זָכָר וְאַחֲרָיו נְקֵבָה, אוֹ נְקֵבָה וְאַחֲרֶיהָ זָכָר. וְכֵן סְפֵקוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ בִּשְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת, הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ טָלֶה לְעַצְמוֹ אֵינוֹ מַפְרִישׁ. וּפֵרוּשׁ רַבּוֹתַי עִקָּר: