ברטנורא על משנה בכורות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
פָּרָה שֶׁיָּלְדָה כְמִין חֲמוֹר וַחֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה כְמִין סוּס פָּטוּר. אִי תָנָא פָּרָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין חֲמוֹר וְלֹא תָנָא חֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה כְּמִין סוּס, הֲוָה אֲמֵינָא פָּרָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין חֲמוֹר הוּא דְּפָטוּר מִשּׁוּם דְּלֹא דָמוּ אַהֲדָדֵי כְלָל, דְּהָא יֵשׁ לָהּ קַרְנַיִם וְהָא אֵין לָהּ קַרְנַיִם, הָא פַּרְסוֹתֶיהָ סְדוּקוֹת וְהָא פַּרְסוֹתֶיהָ קְלוּטוֹת. אֲבָל חֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה כְמִין סוּס, אֵימָא חֲמוֹר אָדֹם הוּא וְלִחַיַּב. וְאִי תָנָא סֵיפָא וְלֹא תָנָא רֵישָׁא, הֲוָה אֲמֵינָא חֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה כְמִין סוּס הוּא דְּפָטוּר מִשּׁוּם דְּסוּס לֹא קָדוֹשׁ בַּבְּכוֹרָה, אֲבָל פָּרָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין חֲמוֹר דְּתַרְוַיְהוּ קַדְּשֵׁי בַּבְּכוֹרָה אֵימָא לִיחַיַּב, צְרִיכֵי:
פֶּטֶר חֲמוֹר פֶּטֶר חֲמוֹר שְׁנֵי פְעָמִים. חַד בְּקַדֶּשׁ לִּי כָל בְּכוֹר, וְחַד בִּרְאֵה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי:
מַהוּ בַאֲכִילָה. כְּלוֹמַר בְּהֵמָה שֶׁאֵין הַיּוֹלֶדֶת דּוֹמָה לַנּוֹלָד, מַהוּ בַאֲכִילָה:
שֶׁהַיּוֹצֵא מֵהַטָּמֵא טָמֵא. וּדְבַשׁ דְּבוֹרִים וּצְרָעִין מֻתָּר, וְלֹא מִקְּרֵי יוֹצֵא מִן הַטָּמֵא, לְפִי שֶׁאֵין מְמַצּוֹת אוֹתוֹ מִבְּשָׂרָן אֶלָּא מַכְנִיסוֹת אוֹתוֹ לְגוּפָן, שֶׁאוֹכְלוֹת מִפִּרְחֵי הָאִילָנוֹת וּמֵהֶן נַעֲשֶׂה הַדְּבַשׁ. וַחֲלֵב הָאָדָם מֻתָּר כְּשֶׁפֵּרַשׁ, אֲבָל לִינֹק מִשְּׁדֵי הָאִשָּׁה אָסוּר. וְכָל שְׁאָר חָלָב שֶׁל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה, הָוֵי יוֹצֵא מִן הַטָּמֵא וְאָסוּר:
דָּג טָמֵא שֶׁבָּלַע דָּג טָהוֹר. אַף עַל גַּב דְּלֹא חָזִינַן לֵיהּ שֶׁבָּלַע, כֵּיוָן דְּרֹב דָּגִים מַשְׁרִיצִים בְּמִינָן, כְּמוֹ שֶׁבָּלַע בְּפָנֵינוּ דָּמֵי: