ברטנורא על משנה ביצה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
וְשַׁלְהֶבֶת. כְּגוֹן הִדְלִיק נֵרוֹ בְּשַׁלְהֶבֶת חֲבֵרוֹ, אֵינוֹ מְעַכֵּב בְּאִסּוּר תְּחוּמִין:
מוֹעֲלִין בָּהּ. הַנֶּהֱנֶה מִמֶּנָּה מֵבִיא אֲשַׁם מְעִילוֹת:
וְשַׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין. לְכַתְּחִלָּה מִדְּרַבָּנָן. וְאִם נֶהֱנוּ לֹא מוֹעֲלִין, אֵין חַיָּבִין קָרְבַּן מְעִילָה, דְּלֵית בָּהּ מַמָּשָׁא. וְכֵן הַמּוֹצִיא גַּחֶלֶת בְּשַׁבָּת לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב, וְשַׁלְהֶבֶת שֶׁדְּחָפָהּ בְּיָדוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר:
כְּרַגְלֵי הַיָּחִיד. אֵין מוֹלִיכִין הַמַּיִם אֶלָּא כְּרַגְלֵי בַּעַל הַבּוֹר:
כְּרַגְלֵי אוֹתָהּ הָעִיר. אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ חוּץ לְעִבּוּרָהּ:
וְשֶׁל עוֹלֵי בָבֶל. הֶעָשׂוּי לְעוֹבְרֵי דְרָכִים בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, וַעֲשָׂאוּם בְּנֵי הַגּוֹלָה לִשְׁתּוֹתָם בַּעֲלוֹתָם:
כְּרַגְלֵי הַמְּמַלֵּא. מִפְּנֵי שֶׁהוּא הֶפְקֵר וְהֶפְקֵר נִקְנֶה בְּהַגְבָּהָה. וְאִם בָּא אֶחָד וְשָׁאַל לוֹ מֵימָיו אֵינוֹ מוֹלִיכָן אֶלָּא כְּרַגְלָיו, דְּקָסָבַר הַאי תַּנָּא יֵשׁ בְּרֵרָה לְהַחְמִיר וּמֵאֶתְמוֹל הֻבְרַר הַדָּבָר דִּלְהַאי גַבְרָא חֲזוּ וּבִרְשׁוּתֵיהּ קַיְּמֵי. וּדְלֹא כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דְּאָמַר חֶפְצֵי הֶפְקֵר קוֹנִין שְׁבִיתָה לְעַצְמָן בִּמְקוֹמָן: