ברטנורא על משנה ביצה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ג
כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים. אֵין אָדָם יָכוֹל לְהוֹלִיכָהּ בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁבְּעָלֶיהָ יְכוֹלִים לֵילֵךְ:
אוֹ לְרוֹעֶה הֲרֵי אֵלּוּ כְרַגְלֵי הַבְּעָלִים. מַתְנִיתִין כְּשֶׁיֵּשׁ בָּעִיר שְׁנֵי רוֹעִים, דְּלֹא יָדְעִינַן לְהֵי מִנַּיְהוּ הַוְיָא לַהּ דַּעַת בְּעָלִים, הִלְכָּךְ הֲרֵי הֵן כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים אִם אֵינָהּ אֵצֶל הָרוֹעֶה מִבְּעוֹד יוֹם. אֲבָל כְּשֶׁאֵין בָּעִיר אֶלָּא רוֹעֶה אֶחָד, כָּל בְּנֵי הָעִיר מַעֲמִידִין בְּהֶמְתָּן בִּרְשׁוּתוֹ וּבִקְנִיַּת שְׁבִיתָתוֹ, וְהַוְיָא לַהּ כְּרַגְלֵי הָרוֹעֶה:
וְשֶׁאֵינָן מְיֻחָדִים. לְאֶחָד מֵהֶן, אֶלָּא לְכֻלָּן:
הֲרֵי אֵלּוּ כִמְקוֹם שֶׁהוֹלְכִין. לִמְקוֹם שֶׁכֻּלָּן יְכוֹלִין לֵילֵךְ מֻתָּר לְהוֹלִיךְ אֶת הַכֵּלִים. אֲבָל אִם עֵרֵב אֶחָד מֵהֶן לְסוֹף אַלְפַּיִם לַצָּפוֹן וְהַשְּׁאָר לֹא עֵרְבוּ, הוּא מְעַכֵּב עַל יָדָם מִלְּהוֹלִיכָהּ לַדָּרוֹם אֲפִלּוּ פְּסִיעָה אַחַת מִפְּנֵי חֶלְקוֹ, וְהֵן מְעַכְּבִין עַל יָדוֹ מִלְּהוֹלִיכָהּ לַצָּפוֹן אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁהֵן מֻתָּרִין בָּהֶן: